'אין כמו בבית'

אם הרגליים שלנו עובדות, אם אנחנו בריאים נפשית, אם אנחנו זוכרים את השמות של הילדים שלנו  – אנחנו בני מזל .

בסדרה שלפניכם ישבתי יחד עם אנשי צבר רפואה, לשוחח על מטפלים ומטופלים, לשמוע על הרגעים הכי מרגשים ועוצמתיים שהם חוו בקריירה ולשמוע סיפורים מעוררי השראה שיתנו לנו נקודת מבט שונה על החיים שלנו.

בסדרה תשמעו על דמנציה, עבודה סוציאלית, רפואה בבית, פתרונות לייעול מערכת הבריאות ועוד סיפורים יוצאי דופן שיזכירו לנו, כמה מזל יש לנו בחיים האלה.

הסדרה הופקה בשיתוף צבר רפואה. בקרו באתר שלהם sabarhealth.co.il

האזנה מהנה!

'אין כמו בבית'

אם הרגליים שלנו עובדות, אם אנחנו בריאים נפשית, אם אנחנו זוכרים את השמות של הילדים שלנו  – אנחנו בני מזל .

בסדרה שלפניכם ישבתי יחד עם אנשי צבר רפואה, לשוחח על מטפלים ומטופלים, לשמוע על הרגעים הכי מרגשים ועוצמתיים שהם חוו בקריירה ולשמוע סיפורים מעוררי השראה שיתנו לנו נקודת מבט שונה על החיים שלנו.

בסדרה תשמעו על דמנציה, עבודה סוציאלית, רפואה בבית, פתרונות לייעול מערכת הבריאות ועוד סיפורים יוצאי דופן שיזכירו לנו, כמה מזל יש לנו בחיים האלה.

הסדרה הופקה בשיתוף צבר רפואה. בקרו באתר שלהם sabarhealth.co.il

האזנה מהנה!

חלק 1 - איך הכל התחיל - עם רוני צבר

הילדות של רוני צבר לא הייתה פשוטה. הוריו התגרשו בגיל צעיר (מאוד) ורוני לא היה תלמיד מבריק. אחרי קורס חובשים בצבא, הוא החליט שהוא רוצה ללמוד רפואה. אבל באמצע התואר משהו הציק לו. אז רוני מצא את המקום הכי נידח בעולם והפך לרופא של ילידים אוסטרלים או אבוריג'ינים באמצע המדבריות של אוסטרליה. ויש לו סיפורים מעולים משם.

במהלך השנים רוני הבין שרופאים חייבים לחזור לטפל באנשים בבית. אחרי שפגש את את רחל ואת נעמה, הוא הבין שמצא את ייעודו. והוא הקים חברה בשם 'צבר רפואה', שעושה בדיוק את זה.

חלק 2 - דמנציה וכובע של שוטר - עם טל ספיר

זה לא קל לגלות שיש לך דמנציה. זה אפילו קשה יותר לגלות, שבן משפחה שלך, חולה בדמנציה ואולי יום אחד כבר לא יזהה אתכם.

ישבתי עם טל ספיר מצבר רפואה לשיחה קצרה בה דיברנו על זיקנה, דמנציה ואלצהיימר. שמעתי סיפורים עצובים ומשעשעים וטיפים להתמודדות משפחתית עם דמנציה. טל גם סיפרה לי סיפורים מרגשים על מטופלים שלה וכיצד ניתן להתמודד בצורה לא שגרתית עם מצבים בלתי שגרתייםנשארתי נטול דיבור (speechless).

חלק 3 - הכי טוב שאני יכול - עם ד"ר שמחה שפירא

בנעוריי גדלתי באזור יהודי במדינת ניו יורק. חיינו בעיירה בה חיו לא מעט חרדים וחלקם הפכו לחברים.  

כשהגעתי לראיין את ד"ר שמחה שפירא, רופא חרדי מבית שמש, לא ידעתי למה לצפות. כבר אחרי כמה דקות הבנתי שאני משוחח עם איש מיוחד במינו. הוא סיפר לי על ילדותו, הרגע בו הבין שהוא לא יודע מיהו, סיפור האהבה שלו עם אישתו, המטופלים שלו במזרח ירושלים והאנשים שהוא מלווה בחמלה מדהימה עד יומם האחרון.

חלק 4 - טיפול בכח - עם הדס כורם

פִיזְיוֹתֵרַפְּיָה עוסקת באבחון וטיפול בהפרעות תנועה ונשימה. פירוש המילה מלטינית היא פיזיו – כח ותרפיה – טיפול. אם תרצו – טיפול בעזרת כח.

הדס כורם גדלה בגבעתיים וחלמה להיות מורה אבל איכשהוא בחרה ללמוד פיזיותרפיה והתאהבה בתחום. היא סיפרה לי על המקצוע המיוחד הזה, על מטופלים שעמדו והלכו כנגד כל הסיכויים ומקרים בהם היא הזילה דמעות. בעיקר של אושר.

חלק 5 - הלובי של בית לוינשטיין - עם ד"ר אורון כהן

לפני כשנה הוזמנתי להרצות בחיפה על ידי עמותת נאמן, העוסקת בשיקום שלאחר שבץ מוחי. העברתי את ההרצאה למשתתפים שהיו בעיקר בני 50+. חלקם ישבו עם פה פתוח והזילו ריר. לחלקם היד או הרגל זזה בתנועה אי רצונית. חשבתי על זה שיכול מאוד להיות שרק כמה שבועות לפני כן הם היו מהנדסים בכירים, מנכלים של חברות או כל אחד מאיתנו. זה עשה לי נורא עצוב לראות אותם ככה. ואולי זה השפיע עלי ככה כי נוכחתי לדעת שבשנייה אחת אנחנו יכולים להפוך למישהו אחר לגמרי.

ד"ר אורון, מנהל מחלקת השיקום בבית בצבר רפואה, סיפר לי על אבא שלו וכסא הגלגלים, על הביקורים בבית לוינשטיין בתור ילד, על מטופל שמביא אותו לדמעות גם היום ומה זה לעזאזל שיקום.

חלק 6 - חמלה ואפקט סוף העמוד - עם מורן וייס

ישבתי לשיחה עם מורן וייס ושמעתי ממנה מה זאת עבודה סוציאלית, על עבודתה באלו"ט ומקרה אחד ספציפי ששבר את ליבה, העבודה עם חולי ALS, מדוע על כולנו לאמץ את אפקט סוף העמוד, משאלות אחרונות בלתי שגרתיות והאם אפשר שלא לקחת את העבודה הביתה.

סיפורים על נתינה, חמלה ומקצוע שרובנו מכירים דרך העיתון. 

חלק 7 - אין דבר כזה ילד חולה - עם ד"ר איתמר עופר

בתחילת השיחה עם ד"ר איתמר עופר הוא מיד הסביר לי שרופא ילדים הוא בעצם רופא של אימהות ושאין דבר כזה ילד חולה. כבר התחיל מעניין. 

הוא גם סיפר לי מדוע הוא לא מייעץ לאף אחד מה ללמוד, איך זה שהוא עדיין הולך לאיבוד בבתי חולים, מדוע זנח את חלומו לגדל פרות, על המסע שלו בהודו ומדוע הוא מאמין כי המקום הטוב ביותר לטפל באנשים הוא בבית.

פרק עם המון תובנות לחיים.

חלק 8 - חלמתי להיות טייס - עם דר אוסאמה דארוושה

"רופא חייב להאמין בניסים. אני בעצמי ראיתי ניסים במו עיניי." כך סיפר לי בהתרגשות ד"ר אוסאמה דראוושה.

ד"ר דראוושה הוא רופא פנימאי מומחה, בבית חולים העמק בעפולה, ומטפל באנשים החולים במחלות קשות בבית.

נפגשתי איתו בבית קפה בצפון, שם הוא סיפר לי מה חלם להיות כילד, מדוע בחר להיות רופא פנימאי, הרגעים המרגשים בקריירה שלו, האמונה בניסים ועל השיעורים החשובים להם הוא זוכה מדי יום.

חלק 9 - סוסים מונגולים ורפואה של פעם - עם ד"ר עמרי שינטל

ד"ר עמרי שינטל סיפר לי על התקופה הקשה שלו במוצבים בלבנון, על הטיול הגדול שעשה במונגוליה והסוסים המונגולים שהחליטו לברוח לו והכבשים שקיבל בתמורה. על הרצון להתרחק מהארץ והביקור שגרם לו לחזור. על הרופאים שפגש ונשבע שלעולם לא יהיה כמותם ועל חשיבות התקשורת עם מטופלים.

עמרי בחר לעסוק ברפואה פנימית במקום קרדיולוגיה, מפני שהיא נראתה לו כמו הדבר האמיתי. במהלך עבודותו עמרי הבין שרבים מאלה המאושפזים במחלקה הפנימית לא באמת צריכים להיות שם. אז הוא התחיל לאשפז אנשים בבית.

קרדיטים

סאונד ומיקס 

אסף רפפורט

מפיק ראשי 

רני שחר

אולפנים

אולפני סופה סטודיו בת"א.

הפקה

קטעים הפקות מקור וצבר רפואה.

המוזיקה ברישיון – Common Creative 4.0