שוויץ לא סולחת בקלות לאזרחיה. גם לא לאלו שהעזו להציל יהודים בתקופת השואה, בניגוד מוחלט להוראות המדינה.

פאול גרונינגר היה מפקד משטרה בתחנת גבול בין שוויץ לאוסטריה. לאחר סיפוחה של אוסטריה לגרמניה, סגרה שוויץ את גבולה בפני אלו שהגיעו אל שעריה ללא אשרות כניסה מתאימות. באוקטובר 1938 הסכימו שוויץ וגרמניה הנאצית (שכעת כללה גם את אוסטריה) כי בפספורטים של יהודים תוחתם האות J כקיצור ל- Jude, יהודי.

זרם הפליטים היהודים שניסו לברוח מאוסטריה הלך וגבר. רבים הגיעו אל מעבר הגבול עליו פיקד גרונינגר. שוויץ

שהייתה ניטרלית הורתה במפורש לכל תחנות הגבול לא להתיר ליהודים לעבור ללא אשרות מתאימות.

גרונינגר, בן ה-47, ניצב בפני דילמה מוסרית קשה: גירוש הפליטים חזרה לארצם בה היו נתונים להשפלה ואלימות בשל היותם יהודים, או מעבר על ההוראות המפורשות שניתנו לו על ידי ממשלתו.

לפני שהפך לשוטר, היה פאול גרונינגר מורה ושחקן כדורגל שזכה עם קבוצתו באליפות שווייץ בשנת 1915. הוא היה אדם מוערך בקהילה והתמנה למפקד המשטרה באזור מגוריו. במהרה יהפוך לאחד האנשים השנואים ביותר בעירו בגלל מחוותו ההומניטרית.

גרונינגר החליט להתעלם מן ההוראות הרשמיות ואפשר לפליטים הנואשים להיכנס אל שוויץ. גרונינגר זייף את הרישום שלהם בפספורטים ורשם כי הגיעו מוקדם יותר למדינה. הזיוף הזה אפשר לפליטים לקבל אשרות שהייה זמניות או רשיון מעבר ליעדים אחרים בעולם. גרונינגר גם רכש מכיסו הפרטי מעילים עבור חלק מהפליטים שהיו חסרי כל.

גרונינגר המשיך להתל במערכת ומסר דיווחים כוזבים על מספר הפליטים באזור עליו היה ממונה. הגרמנים הגישו תלונה לשווייצרים על מעשיו של גרונינגר, והוא שוחרר מתפקידו במרץ 1939. זכויותיו הושעו והוא הובא למשפט באשמה שאפשר לאלפי יהודים להיכנס לשוויץ באופן בלתי חוקי וגם על כך שזייף את מסמכי הרישום שלהם. התביעה הוסיפה אישומים נוספים כגון הסתרת פליטים יהודים, סיוע בהפקדת חפצי הערך שלהם ועוד…

משפטו של גרונינגר נמשך שנתיים, ובסופו, למרות שכבר היה ידוע גורלם של חלק מהיהודים בגרמניה הנאצית, מצא אותו בית המשפט אשם בחריגה מסמכות ובהפרת אמונים. הוא איבד את קצבת הפרישה שלו, נקנס ונאלץ לשאת ב-75% מהוצאות המשפט. בית המשפט הכיר בכך שפעל ממניעים של עזרה לזולת, אך קבע שבתור עובד מדינה היה עליו לציית לחוקים. הוא הפך למוקצה בשוויץ.

למרות ששווייץ העניקה ב-1940 מקלט ל-43 אלף חיילים צרפתים ול-22,500 מהגרים אחרים, מעשהו של גרונינגר שהעניק מקלט בערך ל-1000 יהודים היה בלתי נסלח.

מנודה ונשכח חי גרונינגר את שארית חייו בדוחק. על אף הקשיים מעולם לא התחרט על מעשיו למען הפליטים היהודים. ב-1954 הסביר את מניעיו כך: "מדובר היה בשאלה אם להציל את חייהם של בני אדם שניצבו בפני סכנת חיים. כיצד יכולתי לשקול שיקולים בירוקרטיים?"

בדצמבר 1970, בעקבות לחץ תקשורתי, שלחה ממשלת שוויץ לגרונינגר מכתב התנצלות. על כל פנייה נוספת, ענתה, "שלחנו לו כבר מכתב התנצלות". שוויץ נמנעה מלפתוח מחדש את התיק שלו ולהשיב לו את הזכויות הפנסיוניות שנשללו ממנו. גרונינגר הלך לעולמו שנה מאוחר יותר, מושפל, דחוי, עני מרוד וחסר כל.

ב-1971, שנה לפני מותו, העניק לו יד ושם את התואר חסיד אומות העולם.

ממשלת שוויץ המשיכה לעקוב אחריו עד יום מותו.

בשנת 1995 הממשלה השוויצרית ביטלה את הרשעתו של פאול גרונינגר והעבירה כספים ליורשיו שפתחו בעזרת הכסף קרן צדקה.

אבל אל תטעו. שוויץ, מעולם לא סלחה לו.

מקורות
————————-
פאול , גרינינגר – Yad Vashem
חדשות – יהדות nrg – יום השואה: חסיד ורע לו
פאול גרינינגר – ויקיפדיה
http://www.raoulwallenberg.net/…/ot…/example-gr-uuml-ninger/
https://en.wikipedia.org/wiki/Paul_Gr%C3%BCninger"