סטיבן פינקר פרופסור יהודי מהארווארד אמר את אותם הדברים בספר שפרסם לאחרונה בו הראה בעזרת ניתוחים מדוקדקים של נתונים שישנה דעיכה מתמשכת של שימוש באלימות פיזית לאורך ההיסטוריה. פינקר קיבץ מאות מחקרים בתחומי אלימות שונים, החל ממעשי רצח, דרך מלחמה וענישה פיזית, וכלה בהכאת ילדים, שכולם מראים מגמה בת אלפי שנים של התמתנות בשימוש באלימות, עם חריגות זמניות.
אבל לא רק אלימות היא מדד לנוחות. גם אתם לא הייתם מוותרים על בית חולים קרוב, על כל זמן הפנאי שיש לכם, על העבודה בצל, על שפע המזון הקל להשגה, היכולת לטייל ולראות עולם בלי חשש, על המיטה הנוחה, על התרופות מצילות החיים. החיים שלנו נוחים מאי פעם. "טובים" זו כבר הגדרה סובייקטיבית, אבל אם לא להיות רעב או מת זה לא טוב, אז אובמה לחלוטין צודק.
בהסתכלות על ההיסטוריה ניתן לראות כי אם בחברות ציידים היו מאות מקרי רצח לכל מאה אלף איש, עם הקמת המדינות המספר ירד לעשרות וכיום ישנם מקרי רצח בודדים לכל מאה אלף איש.
רק לפני כמה מאות שנים החיים שלנו היו מלאים בבוץ ואבק, ריח גוף, תנור שפלט עשן בתוך הבית, חושך מוחלט בלילות – עלטה, שבילים בוציים ושודדי דרכים. יותר מ-80% מהאוכלוסייה הייתה חייבת לגדל מזון, כך שהסיכוי שלכם להיות כל דבר אחר חוץ מחקלאים היה נמוך.
נשים בימי הביניים היו כפופות למשמעת הגברים. הן עסקו בגידול ילדים, עבודה רבה סביב הבית והמשק, הכנת נרות, בגדים, מזון, ייבוש גבינות, האכלת תרנגולות ועבודה בשדות בזמן הקציר. נשים אריסטוקרטיות יותר פיקחו על עובדי המשק, תפרו וניהלו את משק בית.
באותה עת לא היה דבר כזה בית חולים ובעת לידה למשל, שנעשתה בבית היולדת, היה סיכוי של 20 עד 30 אחוז כי הלידה לא תצליח. לעיתים קרובות היולדת מתה במהלך הלידה.
גם ילדים שעברו את תהליך הלידה המסוכן, לא שרדו לעיתים קרובות. קרוב לעשרים וחמישה אחוז מהילדים בימי הביניים המאוחרים לא הגיעו לגיל 5. בערך 40% מהילדים לא הגיעו לגיל 20.
מזון היה יקר להחריד, כיום מחירי המזון צנחו בצורה דרסטית ומוצרים בסיסיים כמו חיטה הוזלו בפי עשרה ממחירם לפני 300 שנה.
לואי ה-14 חי בפחד מאבעבועות שחורות? מה זה? קדחת, קדחת צהובה, פוליו, דיפתריה ודֶבֶר היו מגיפות ידועות. פחדו מהן כמו מצל של מוות.
עד לפני כמה עשרות שנים סבלה ירושלים ממגיפות – מלריה, טיפוס, וכולרה שגבו את חייהם של אלפי אנשים, בכל פעם. בשנות העשרים של המאה הקודמת היו בירושלים מצורעים ומגיפת גרענת שגרמה לעיוורון.
בשנת 1922 12% מהילדים שנולדו בארץ ישראל, לא שרדו את שנתם הראשונה. כיום המספר הוא שלושה לאלף, 0.3%, והוא ממשיך לרדת.
יש היום פחות רעב ומחלות בעולם, יש תקשורת עם מקומות נידחים, וניתן אפילו להגיע אליהם. מקומות מוכי אסון שבעבר נאלצו להתמודד עם הדברים לבדם, מקבלים עזרה בינלאומית מארגונים מכל רחבי העולם – נפאל, האיטי, אתיופיה, בורונדי הם רק חלק מהמקומות הללו.
מספר האנשים הרעבים בעולם פחת ב- 40% ב-30 השנים האחרונות.
בשנת 2000 האו"ם הכריז על תכנית לחתוך בחצי את מספר האנשים החיים בעוני מוחלט בעולם עד שנת 2015. הם הצליחו להשיג את התוצאה כעבור 8 שנים בלבד.!
מספר האנשים החיים בעוני קיצוני בסין, הודות לכלכלה המתפתחת, ירד משמונים אחוזים בשנות השמונים לעשרה אחוז בלבד .
אחוז האנשים שמתים מאיידס, מלריה ומהתייבשות ירד דרסטית. תוחלת החיים באפריקה קפצה מ-50 ל-55 תוך כמה שנים בלבד.
פחות אנשים כיום מתים מאשר אי פעם בעבר. מספר המלחמות בהן נהרגו לפחות 1000 איש פחתו בקרוב לשמונים אחוז מלפני כמה עשרות שנים.
תמותת ילדים ותמותת תינוקות ירדה מ-50% עד לא מזמן, לפני כמה מאות שנים, לפחות מ-1% כיום במדינות מתפתחות. בעולם היא ירדה מ-18% בשנת 1960 ל-4% בשנת 2015.
יש לנו היום הזדמנויות היום שלא היו למלכים ולנסיכים העשירים ביותר בהיסטוריה. צריך לנצל אותן!
