פולינה גלמן נולדה בשנת 1919 בעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה בה התגוררה קהילה יהודית גדולה. כאשר הייתה בת פחות מחצי שנה, נרצח אביה במהלך פוגרום שביצעו חיילים אוקראינים ביהודי העיר. האוקראינים בהובלתו של סִימוֹן פֶּטְליוּרַה ביצעו עשרות פוגרומים ביהודים בכל רחבי אוקראינה באותה שנה.

לאחר מות האב עברה המשפחה להתגורר בעיר הומל (גומל) הבלארוסית. פולינה נמוכת הקומה הייתה בבית ספר תיכון כאשר החלה להתעניין בהטסת דאונים. באחת הפעמים כאשר הייתה באוויר עם מדריך, לא הצליחה פולינה להגיע לדוושות הדאון, ונאלצה לעזוב את החוג. לאחר שסיימה את לימודי התיכון, החלה פולינה ללמוד היסטוריה באוניברסיטת מוסקבה.

ביוני 1941 פלשו הגרמנים לבריה"מ וההנהגה הרוסית קראה לצעירים להתנדב לצבא. ברית המועצות בהובלתה של טייסת רוסיה מפורסמת, הקימה מספר טייסות של מטוסי קרב ומפציצי צלילה, בהן הטייסות ואנשי הצוות היו כולן נשים. כשפולינה שמעה על כך, היא התנדבה לשרת ביחידה, אך בגלל גובהה, לא יכלה להפוך לטייסת והיא הוכשרה כנווטת קרב.

החל מחודש יוני 1942 החלה פולינה לטוס למשימות הפצצה במטוסי אימון מיושנים שהיו עשויים מעץ ויכלו לשאת מספר קטן של פצצות. הטייסות כדי להתחמק מאש נ"מ, היו מגיעות באמצע הלילה בחסות החשיכה וכאשר היו בגובה רב מעל המטרה, היו מכבות את המנוע. בשקט מוחלט הן היו דואות ומגיעות היישר מעל המטרה, בעיקר ריכוזי חיילים או בסיסיים עורפיים ואז בהפתעה גמורה מטילות פצצות על האויב. לאחר מכן היו מניעות את המטוס ומסתלקות במהירות. הגרמנים הזועמים כינו את הטייסות הללו "מכשפות הלילה".

לאחר שובן לבסיס, היו מתדלקות, מתחמשות וממריאות שוב למשימתן הבאה. לעיתים ביצעו הנשים בין 6 לעשר תקיפות בלילה אחד. ההפצצות הללו פגעו במורל החיילים הגרמנים שלא ידעו מהיכן תבוא ההפצצה הבאה או מתי. פולינה הרסה להם את הלילה.

היטלר לא האמין בשילובן של נשים בצבא או בתעשיות המלחמה. הוא האמין כי נשים צריכות להישאר בבית לאפות עוגות ולגדל את ילדיהן. יועציו שניסו לשכנעו, נתנו לו כדוגמה את הנשים הסובייטיות אך היטלר השיב כי "אין להשוות בין נשים גרמניות גבוהות בעלות רגליים ארוכות לבין נשים סובייטיות שמנות, נמוכות ופרימיטיביות".

בחורף של שנת 1943 התפתחו קרבות קשים בין הסובייטים לגרמנים בחצי האי קרים. הסובייטים היו לכודים והתחמושת שלהם הלכה ואזלה. פולינה וחברותיה נקראו לסייע ובעזרת הטקטיקה שלהן, כיבוי המנוע באוויר והגעה בשקט מוחלט למטרה, הן הצניחו תחמושת וציוד לכוחות. פולינה השתתפה בעשרות משימות שכאלו והכוחות החזיקו מעמד עד לחילוצם. טיסתה האחרונה במלחמה הייתה מעל העיר ברלין.

לאחר שהסתיימה המלחמה חזרה פולינה ללימודי ההיסטוריה באוניברסיטת מוסקבה. שנה לאחר מכן כשהחלו לחקור את ביצועי גדוד הנשים התברר כי לא היה אח ורע למספר הגיחות הקרביות שביצעה פולינה, יותר מ-860 משימות שכאלה. במאי 1946 עוטרה פולינה באות הגבורה הגבוה ביותר "גיבורת ברית המועצות".

בשנים שלאחר המלחמה עבדה גלמן כמתרגמת, נשלחה לקובה ואף הגיעה לדרגת סגן אלוף במילואים. היא הלכה לעולמה בשנת 2005.

גלמן הייתה אחת מאותם "נשים סובייטיות שמנות, נמוכות ופרימיטיביות" שעזרו לנצח את המלחמה.

גיבורה אמיתית.

בקרו אותנו – www.historia.co.il