בשנת 1783 כתב פילוסוף יהודי נגד לשבת כל היום מול המסך ולקרוא ויקיפדיה. מאמינים?

משה מנדלסון היה פילוסוף יהודי ברלינאי שנערץ על ידי יהודים וגרמנים כאחד ונקרא "סוקרטס הגרמני".

הוא נחשב לאבי תנועת ההשכלה שקראה ליהודים לצאת מהגטו וללמוד גם מקצועות חילוניים. מנדלסון יצא כנגד הדעות הקדומות כלפי היהודים, קרא לסובלנות כלפי העם היהודי וגרם ליהודים להיות גאים בעצמם.

מנדלסון גם קרא להנהגה היהודית הדתית לא לכפות את דעותיה והשקפותיה על ציבור שלם, אלא לעסוק בענייני הדת, מעשים ומצוות. זה מזכיר ויכוחים דומים שהתרחשו לאורך 2000 השנים האחרונות, בהם מנהיגי קהילות חילוניים ודתיים היו כל הזמן "ברוגז".

בימי חייו היה מנדלסון אדם סופר פופולרי ורבנים נזהרו שלא להוציא עליו או על כתביו חרם, אך לאחר מותו היו כאלה שכינוהו "רשע". מנדלסון נחשב לאבי היהדות המודרנית.

בשנת 1783 כתב משה מנדלסון כנגד לשבת כל היום מול המסך ולקרוא ויקיפדיה:

"התפשטות הכתבים והספרים בעזרת המצאתה של מכונת הדפוס, התרבו לאין שיעור בימינו, ושינו את האדם ללא היכר. המהפך הגדול בכל מערכת המחשבות, הידיעות והאמונות של האדם, שבאה עם המצאה זו, השפיעו לטובה על המין האנושי, ועל זאת אין אנו מספיקים להודות ולהלל את ההשגחה העליונה. אבל, כמו כל דבר טוב הבא לו לאדם בעולם הזה, ההמצאה הביאה עמה תופעות רעות…

אנו מלמדים ומורים איש את רעהו רק בכתבים, לומדים להכיר את הטבע ואת האדם רק מתוך כתבים. אנו עובדים ונחים, מעשירים את ידיעותינו ומשעשעים את עצמנו בשרבוט. המטיף אינו משוחח עם קהילתו, הוא קורא או מדקלם משהו שכתב.

המורה קורא את הרצאותיו הכתובות מעל הפודיום. כל התקשורת הפכה לערימה של אותיות מתות. רוח השיחה החיה, הפכה מתה. אנו מביעים אהבה וכעס באותיות, רבים ומשלימים באותיות, כל היחסים הבינאישיים נעשים דרך התכתבות…

הדבר הביא לכך שהאדם איבד את ערכו בפני בני האדם. אנחנו לא מנסים להיפגש עם האדם החכם כי אפשר למצוא את חוכמתו בכתביו. אם אנחנו חושבים שהוא לא פרסם מספיק אנו מעודדים אותו לכתוב עוד.

אנשים בעלי זקן אפור אינם מוערכים יותר מפני שהצעירים חלקי-הסנטר יודעים יותר דרך ספרים מאשר אדם מבוגר יודע דרך ניסיון. מבין או לא מבין? זה לא משנה! מספיק שהוא יודע משהו והדבר עומד לו על קצה הלשון והוא יכול לפרוק אותו בצורה חדה יותר מאשר האיש הזקן והישר שיש לו את המחשבות אך לא את המילים לצידו.

…אין אנו זקוקים יותר לאנשים בעלי ניסיון, זקוקים אנו רק לכתביהם. בקצרה, אנו אנשים משכילים, אנשי רוח, אנשי האותיות. כל הישות שלנו תלויה באותיות; ואנחנו בקושי יכולים להבין איך בן תמותה יכול, ללא ספרים, לחנך עצמו לשלמות. בימי קדם הדברים היו שונים, אולי לא יותר טובים, אבל שונים. . . ."

—————————————————————————

את הסדרה החדשה על "הסקרן הגדול בהיסטוריה, לאונרדו דה וינצ'י", שמעתם?
https://historia.co.il/?p=3768

—————————————————————————

מקורות
– משה מנדלסון, ירושלים, 1783
(תרגום שלי מאנגלית)
– משה מנדלסון, שמואל פיינר, מרכז זלמן שזר, 2006
– משה מנדלסון, ירושלים, חלק 8 – דיבור מול כתיבה
Moses Mendelssohn, Writings on Judaism, Christiany and the Bible, Edited by Michah Gottlieb, page 92
http://www.earlymoderntexts.com/pdfs/mendelssohn1782.pdf

קרדיט ליותם כהן ממשמר השרון שהעיר את עיני לציטוט.