אשדוד-ים הוקמה כפי הנראה כעיר מסחר על שפת הים התיכון בין המאה הרביעית לעשירית לספירה. היא הוקמה כפי שהוקמו ערי נמל אחרות כעיר הנמל של אשדוד היבשתית שנמצאת בתל אשדוד כחמישה קילומטרים צפונה. אשדוד היבשתית הייתה אחת מחמשת ערי הפלשתים אשר התקיימו בתקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל. הפלשתים נהגו לרוץ מעיר לעיר ולצעוק אשדוד-ים-אשדוד-יבשה-אשדוד-ים-אשדוד-יבשה. סתם.
'קלעת אל-מינה' או מצודת הנמל בעברית הייתה מצודה מרשימה שניתן היה לראותה מהים ושימשה כאות אזהרה לספינות אויב. מצודת הנמל או מצודת אשדוד ים כפי שהיא ידועה כיום הוקמה ע"י המוסלמים שהתקדמו במהלך השנים מזרחה מחצי האי ערב לכיוון אירופה ושימשה להגנה על העיר מפני פלישה של אניות ביזנטיות (רומא המזרחית) דרך הים התיכון. המצודה שימשה גם כעמדת תצפית לקראת בוא האניות הללו לצורך מחסה, מסחר, חילופי שבויים ואולי גם בתור מוסך ימי, מי יודע? עוד מצודת כאלו הוקמו לאורך החוף בארץ ישראל, לבנון וסוריה של ימינו אך המצודה באשדוד נשתמרה טוב מכולן.
המצודה הייתה מוקפת בחומה בעובי של שני מטרים, מוגנת היטב בעזרת חפיר עמוק שתחם אותה משלושה עברים, גשר מתרומם וכל הדברים שעולים בדמיונכם שאומרים את המילה – 'מצודה'.
במפת מידבא, מפת פסיפס בכנסייה בעיר מידבא שבירדן, כנראה מהמאה השישית או השביעית לספירה, מופיעה אשדוד-ים כעיר עמידה עם מזח ורציף ועם מדרגות אשר הוליכו הישר לבתים. במבנים הפונים לרחוב ישנם עמודים רבים מה שאולי מעיד על רחוב מסחרי כלשהו, סוג של שוק אולי.
המצודה המלבנית היא בגודל של 40 על 60 מטרים ויש לה ארבעה מגדלים או צריחים, חלקם רבועים וחלקם מעוגלים. גובה החומה המקורי היה 6-7 מטרים אך כיום היא מתנשאת לגובה של 4 מטרים בלבד ואפשר לעלות לחלק העליון בעזרת מדרגות.
המרחב הפנימי של המצודה חולק באופן שיענה על הצרכים הצבאיים והקיומיים של החיילים והסוחרים – מחסנים גדולים לאגירה של סחורה, חדרים רבים ואורוות לחיל הפרשים.
באמצע שנת 1033 אירעה בארץ רעידת אדמה חזקה אשר גרמה להתמוטטות של חלקים נרחבים במצודה. הצלבנים כנראה התיישבו במצודה באחד ממסעות הצלב הראשונים וקראו לה על שם ניקולאס דה ברואר, אביר ממסדר הלורד יו מרמלה, וקראו למקום 'קסטל ברואר'. המצודה ננטשה סופית בשנת 1260.
המצודה נחפרה מספר פעמים מאז שנות ה-60, וחלקים רבים ממנה כוסו חזרה בחול כדי לשמר אותה. כיום בשנת 2013 מתבצעות חפירות רבות באזור וסביר להניח שיש עוד הרבה מאוד ממצאים מתחת לחול, בניינים, כנסיות ופסיפס באזור שסובב את המצודה. החפירות האחרונות התמקדו בחלק האשורי של אשדוד-ים.
כתבה מעניינת של ספי בן-יוסף על המצודה – מצודת אשדוד-ים: כרעם בים בהיר.
מומלץ לבקר בה עם הסיפור הנכון לילדים. תביאו משקפת ותסתכלו על האניות שבמרחק. האם הן ביזנטיות? ידידות? או שצריך להתכונן למלחמה ואם להתכונן איפה במצודה כדאי למקם את כל הכוחות? סוסים בקומה העליונה? תחתונה? חץ וקשת? חניתות? איך מזהירים את השכנים? וכו'. שיהיה לילדים מעניין, כן?
מקורות:
-
מצודת אשדוד ים – בועז רענן
-
אשדוד ים – ויקיפדיה
-
מצודה חבויה בחוף הים – קלעת אל-מינה (מצודת אשדוד ים … – היסטוריה על המפה
-
מחפשים את האשורים – חפירות אחרונות באשדוד-ים
-
castellum-beroart on the Voyager Channel
