מוכנים?  עובדות מדהימות על חג החנוכה.

• לא נלחמנו רק נגד היוונים.  בצבא של האימפריה הסלבקית (אפשר גם סלוקית או סלואקית) בנוסף ליוונים ומקדונים היו גם פרסים רבים, בבלים ועמי ארצות אחרות מהמזרח התיכון. בקרבות מאוחרים יותר גם יהודים לחמו נגד החשמונאים מפני שחשבו אותם לקיצוניים מדי.

• בתחילת המרד כבשו המקבים ישוב אחר ישוב, במהלכו לחמו בעיקר ביהודים פרו-סלבקים

• אנטיוכוס הרשע הוא אנטיוכוס הרביעי. אנטיוכוס השלישי לעומת זאת היה דווקא בסדר והוא הגיע לנפוש בירושלים עם פילי המלחמה שלו

• קרב אמאוס בו הביסו יהודה המכבי וחייליו צבא אימתני, מצויד היטב וגדול מהם פי 4, נחשב לאחד הקרבות המבריקים ביותר שראה העולם אי פעם*

• בכורדיסטאן נהגו לשרוף בובה של אנטיוכוס לאחר קריאת מגילת אנטיוכוס (יש דבר כזה)

• סיפורי המכבים הם כתבי קודש נוצריים אבל ביהדות נחשבים כ"ספרים חיצוניים" ואינם מוגדרים ככתבי קודש

• חג יהודית נחגג בחנוכה עד המאה הרביעית לספירה. יהודית, גם הוא ספר חיצוני, מספר על אישה מדהימה ביופייה שהרגה מנהיג צבאי והצילה עיר שהייתה נתונה במצור (העיר בתוליה אולי הכוונה לבית-אל). יהודית לפי הספר הרדימה את שר הצבא האשורי בעזרת יין אך לפי המסורת היהודית היה זה חלב, כפי שעשתה יעל, ומשום כך נהגו לאכול מאכלי חלב דווקא בחנוכה. נשים לא נהגו לעשות כל עבודה בחנוכה כל עוד דלקו הנרות (אשכנזים) וביום הראשון והאחרון של החג (ספרדים).  מעניין מה את עושה אם את חצי חצי…

• "סוכות של כסליו" היה שמו המקורי של חג האורים מפני שבזמן חג סוכות התחבאו היהודים במדבר מפני הסלבקים.  לפצות עצמם על שפספסו את סוכות, גם חנוכה אורך שמונה ימים כמו סוכות.

• חנוכה הוא הזמן החקלאי של מסיק הזיתים מהם מפיקים שמן זית. באותה תקופה היה בארץ שמן למכביר, אך המכבים רצו רק שמן טהור עם חותם של הכהן הגדול.

• חייליו של יהודה המכבי התלוננו בפניו שהם עייפים ורעבים.  הוא מבין ללבם, מתעלם ואומר שהוא מבין שהם מפחדים. הוא נואם להם נאום חוצב להבות בו הוא מסביר להם כי אם הם לא ילחמו, האויב יגיעו למשפחותיהם. הוא מסיים בכך שמבטיח לחייליו שהם ילחמו בתחבולות ובערמה וינצחו את הכח הסלבקי העצום. הוא עומד בהבטחתו.

• נס פך השמן והדלקת נרות אינם מוזכרים בספרי המקבים וסיפור הנס הופך לנושא מרכזי רק מאות שנים מאוחר יותר אצל יהודים שהתגוררו בגולה. עם העלייה לארץ ישראל במאה הקודמת חזר מרד החשמונאים להיות הסיפור המרכזי בעלילה.  את נס פך השמן השאירו כמוטיב מרכזי אצל ילדי הגן ובית הספר.

• מקור האותיות נ.ג.ה.ש על סביבונים אינו "נס גדול היה שם" אלא ראשי תיבות ביידיש ניכט (אפס), גאנץ (הכל), האלב (מחצית) ושטיל (עמוד במקום).  הסביבון שימש כקוביית משחק בגרמניה אצל ילדים נוצרים ויהודים כאחד.

• בסופו של הקרב השביעי בין החשמונאים לסלבקים מצווה יהודה המקבי לערוף את ראשו של המצביא הסלבקי ניקנור.  ראשו הכרות מוצג לראווה בירושלים בכדי לעודד את העם שזה עתה סיים מלחמה קשה בה נלחמו גם יהודים נגד יהודים.  לזכר המאורע חגגו בי"ג באדר חג שנקרא "יום ניקנור", שבוטל, ובמקומו קבעו את "תענית אסתר".

 *  Fifty Battles That Changed the World  – William Wier

יש לכם מה להוסיף?  השאירו תגובה זה תמיד משמח אותנו.

אני ממליץ בחום על הפודקאסט שיעור מולדת של מוטי ארליך והפרקים על חג החנוכה.