היום השחור של ההגנה – אסון הפאטריה

בתחילת מלחמת העולם השנייה ניסו יהודים לברוח מאירופה ולהגיע לארץ. הבריטים סגרו את שערי הארץ כדי למנוע מיהודים לשנות את הסטטוס קוו בפלשתינה.

בספטמבר 1940 עלו 3600 יהודים על שלוש ספינות שעברו שיפוצים במשך חודשים, והצליחו להגיע אל חופי הארץ. בהגיעם לנמל חיפה נתפסו המעפילים ששרדו את המסע בידי הבריטים וחלקם הגדול הועבר לאנייה גדולה בשם 'פאטריה' ששימשה לגירוש מעפילים. באותם ימים הופצצה בריטניה ללא רחם בידי חיל האוויר הגרמני כמו גם תל-אביב וחיפה שהופצצו על ידי חיל האוויר האיטלקי.

הפאטריה הייתה אנייה צרפתית גדולה שהבריטים החרימו מהצרפתים כאשר האחרונים בחרו להיכנע ולהתייצב לצד גרמניה הנאצית. פאטריה בלטינית פרושה 'מולדת'. הבריטים העלו על הפאטריה כ-1800 מעפילים והחליטו לגרש אותם לטרינידד או מאוריציוס שנמצאת כ-1000 ק"מ מזרחית למדגסקר. רחוק בקיצור.

ה'הגנה' רצתה לסכל את הגירוש בכל מחיר אבל לפגוע באנייה בריטית ששימשה להעברת חיילים, באמצע מלחמה מול גרמניה הנאצית לא היה דבר מקובל. למרות זאת הפעולה אושרה במטה ההגנה. איש הגנה עלה לאנייה במסווה של מתקן תנורים ומסר למעפילים מטען חבלה במשקל של קילו עד שניים שנועד לפעור חור בדופן האנייה. לאחר שהמנגנון לא פעל, הוברח לאנייה מנגנון נוסף.

ב-9 בבוקר ב-25 בנובמבר הופעל המטען שיצר חור ענק בדופן הספינה שהייתה כפי הנראה רעועה מכפי ששיערו. הספינה החלה להתמלא במים במהירות ותוך 15 דקות שקעה למצולות. נוסעים רבים החלו לקפוץ למים ולשחות לחוף. אחרים נמשו על ידי ספינות בריטיות וערביות שהגיעו למקום.

לאחר שחולצו המעפילים התברר שכ-200 מעפילים, גברים נשים וילדים ועשרות שוטרים בריטים נעדרים. הללו נלכדו בבטן הספינה ולא הצליחו לחלץ עצמם. כ-200 אחרים נפצעו. את הגופות שמשו מהמים קברו בבית הקברות חוף הכרמל בחיפה כאשר רבים נקברים כאלמונים לחלוטין.

הבריטים לא ידעו זמן רב ממה נגרם הפיצוץ. לאחר דין ודברים הורתה בריטניה להרשות לניצולי הפאטריה להישאר בארץ. את שאר המעפילים שלא עלו על האנייה, הם גררו בכוח מצריפי מחנה המעצר. במשך שעתיים נאבקו המעפילים בבריטים אך לבסוף הועלו על ספינה וגורשו למאורציסוס, שם שהו קרוב לחמש שנים עד לסוף מלחמת העולם השנייה.

לזכר המקרה ואירוע טביעתה של ה- 'סטרומה' כתב יעקב אורלנד את השיר 'אם הופלנו':

אִם הֻפַּלְנוּ –
לֹא נִבְהַלְנוּ!
עַל כָּל "פַּטְרִיָּה" וּ"סְטְרוּמָה"
שׁוּב נָקוּמָה.
אִם נִשְׁבַּרְנוּ –
עֹז הִגְבַּרְנוּ!
עֹז הִגְבַּרְנוּ וְנַגְבִּיר!

כִּי זֹאת הָאָרֶץ, זֹאת, אַחֶרֶת אַיִן,
וּבָהּ נִחְיֶה וְלֹא נִתַּם, אַחַי,
וּבָהּ נִפְקַח, לֹא נַעֲצֹם עֵינַיִם,
כִּי חַי, עוֹד חַי,
עוֹד עַם יִשְׂרָאֵל חַי!

בקרו אותנו – www.historia.co.il