ברברה, הקדושה המגינה של חיל התותחנים. משעלו הנאצים לשלטון, לא יכול היה לסבול אביה את היחס המשפיל ליהודים, ולאחר ליל הבדולח, התאבד.ב-24 במרץ 1946 נערך מבצע גדול להורדת מעפילים בתל אביב וברכה פולד בת ה-19 פיקדה על חוליה שהסתתרה ברחוב מרמורק. תפקידה היה לעכב את הבריטים מלרדת לים. משוריין שהגיע לאזור, זיהה את החוליה החמושה ופתח לעברה באש. משהגיע משוריין נוסף, לקחה ברכה את תת המקלע, השעינה את גבה על קיר המרפסת והחלה לירות על עבר צריח השריונית. הבריטים השיבו אש וברכה פולד, מפקדת 
הכוח, נפלה מדממת ארצה תוך כדי שהיא לוחשת "טוב למות מללכת לבית לחם (בית סוהר)."
ברכה נפצעה באורח אנוש, אך למרות חומרת פציעתה היא נלקחה קודם לחקירה ע"י הבריטים ורק לאחר מכן הובאה לבית החולים שם נפטרה מפצעיה. רבים ראו במותה סוג של הוצאה להורג של הבריטים, שנתנו לה לדמם למוות במקום להושיט לה עזרה רפואית.
הבריטים ניסו להשתיק את הסיפור וציוו לקבור אותה מהר ככל האפשר. הם לא אפשרו לחברה קדישא אפילו לומר "אל
מלא רחמים" לזכרה, אך הידיעה על מותה הוציאה את תל אביב לרחובות. עשרות אלפי אנשים הגיעו להלווייתה שהפכה להפגנה עצומה כנגד הבריטים, שמנעו את עלייתם ארצה של ניצולי שואה ופליטי צפון אפריקה. במלאת 30 יום למותה עלו שוב אלפים לקברה ובסיום הטקס שרו המשתתפים בקול אדיר את שירת "התקווה".
ברכה פולד הפכה לסמל של היישוב, עולה חדשה בת 19 שפיקדה על חוליה בפלמ"ח, שבאה לעזרת המעפילים, שנלחמה עד טיפת הדם האחרונה ונתנה ליישוב היהודי הצעיר את חייה.
