"שתלך להזדיין ארצות הברית. אני רוצה לראות את ארצות הברית נמחקת". את הדברים הללו אמר אותו אדם, שבשנת 1972, היה האמריקאי הנערץ ביותר בעולם. שמו היה בובי פישר. גאון מטורף.
בובי פישר בגיל 13
שחמט
שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי. שם המשחק הגיע מפרסית ומשמעותו –"מארב למלך" או "המלך חסר אונים". המצאתו מיוחסת לאימפריות שונות בדרום מזרח אסיה.
המשחק הגיע לאירופה כנראה בסביבות שנת 1200. מאז עברו חוקי המשחק שינויים משמעותיים והפכו אותו למשחק המוכר לנו כיום כשחמט.
פישר
בובי פישר נולד ב-1943 בשיקגו לאם יהודיה, ולאב ביולוגי שכנראה היה פיזיקאי יהודי שם משפחתו היה נמני.
בובי פישר מול 50 שחקנים
כשהייתה אחותו של פישר בת 11 היא רכשה מערכת כלי שחמט ושניהם למדו לשחק מתוך דף ההוראות . התקדמותו הייתה מטאורית : בן 13 כבר זכה באליפות ארה"ב לשחמט לנוער, והתמודד באליפות הבוגרים. שנתיים מאוחר יותר בגיל 15 זכה בתואר רב אמן בשחמט – הצעיר ביותר בהיסטוריה.
בגיל 16 נותר פישר בודד : אביו עבר לעיר אחרת, ואימו נישאה ועברה לגור באנגליה. הוא עזב את בית הספר ואמר כי "כל המורים מטומטמים – הם אינם מסוגלים לעזור לי להתקדם בשחמט". בובי פישר החליט להשקיע את כל כולו בשחמט.
מ- 1960 השתתף פישר בתחרויות רבות והגיע להישגים רבים. עם הזמן נעשה פישר למתחרה בעייתי. הוא התלונן בלי סוף על התנאים, הקהל, התאורה ועומס המשחקים.
פישר בשנת 1960
בשנים 1970-1971 הגיע פישר לשיאו. דרכו לקרב הכתר על אליפות העולם עם בוריס ספאסקי הרוסי הייתה מרהיבה. הוא הביס את כל יריביו בתוצאות יוצאות דופן כשלקינוח הוא מביס את טיגראן פטרוסיאן "הנמר הארמני" תוך תשעה משחקים מתוך תריסר. פטרוסיאן לא הובס כך מעולם.
המכונה
השחמט זכה למעמד מיוחד בברית המועצות ובגוש הקומוניסטי כולו. לתוצאות היו משמעות מיוחדת בעיני השלטון הסובייטי. וכך נוצרה "המכונה", אסופה של רבי אומן בשחמט שתפקידם היה לייצר אלופי עולם בשחמט.
משנת 1948 ועד לשנת 1972 שלטה ברה"מ בעולם השחמט. כל אלופי העולם בשנים הללו היו סובייטים! זוהי הסביבה בה גדל בוריס ספאסקי. אלוף העולם בשחמט, אשר בשנת 1972 שיחק על כבודה של ברה"מ.
פישר שנא במיוחד את הרוסים ואת "המכונה". הוא טען שהרוסים קובעים תוצאות מראש בכדי לקדם שחקנים שטופחו להיות אלופי עולם.
1972 – קרב השחמט של המאה
ההתמודדות הצפויה בין פישר לספאסקי הפכה לאירוע בינלאומי בו עסקו כל מהדורות החדשות. הקרב כונה בשם "קרב המאה" והפך למוקד התעניינות מרכזי בכל העולם. היה זה מאבק בין המזרח למערב, וזאת בתקופת המלחמה הקרה והאיבה בין המעצמות. הקרב התמשך והתנהל במשך קרוב לחודשיים.
מול בוריס ספאסקי באליפות העולם 1972
מתחילתה האליפות הזאת הייתה משופעת באירועים חריגים. הקרב היה אמור להיערך ביוגוסלביה אך הועבר לאיסלנד כפי שרצו הסובייטים. פישר דרש שסכום הפרס יוגדל ורק אז נאות להסכים להגיע לתחרות.
כבר בהתחלה דרש פישר להחליף חלק מנורות הנאון בתקרת האולם, ולהחליף את הכסא בכסא מנהלים אותו הטיס במיוחד לתחרות. פישר איחר להגיע למשחקים. במשחק שבו לזמן יש חשיבות רבה,הייתה זו הבעת זלזול וקריאת תיגר על יריבו.
המשחק הראשון הסתיים בניצחונו של ספאסקי. המשחק השני לא שוחק. פישר טען שזמזום מצלמות הטלוויזיה מפריע לו ודרש להוציאן מהאולם. שינויים טכניים שנעשו לא שכנעו את פישר (שלא טרח לבדוק אותם) והוא לא הופיע למשחק. הוכרז ניצחון טכני לספאסקי.
המצלמות הורחקו מהמתמודדים, אך פישר הגיש ערעור על הפסדו הטכני. משנדחה הערעור התכוון פישר לחזור לארה"ב. ברגע האחרון שוכנע להישאר.
אחרי תחילת המשחק השלישי החל שוב פישר למחות על הפעלת מצלמות הטלוויזיה. לאחר כמה דקות נסערות עברו המתמודדים לחדר סמוך ושם נמשך המשחק. פישר יפסיד לספאסקי רק פעם אחת נוספת ב-18 המשחקים הבאים!
מול בוריס ספאסקי באליפות העולם 1972
אחרי נצחונו של פישר במשחק השישי (המשחק היפה בתחרות שבסיומו הצטרף ספאסקי הג'נטלמן לתשואות הקהל) חיזקה מוסקבה את צוותו של ספאסקי ע"י הוספת רב אומן נוסף (ארבעה סה"כ) והקימו צוות עם טובי השחמטאים הרוסיים. כך שיחק פישר לא רק מול ספאסקי אלא מול "המכונה" במלוא עוצמתה.
אחרי המשחק ה-16 הגישו הרוסים תלונה על התאורה בה עסק פישר, והכסא שטרח להטיס לתחרות. הם האשימו שהוא משתמש במכשיר נסתר המשבש את גלי המוח של ספאסקי. התחרות נעצרה, ושוטרים סרקו את האולם. כיסאו של פישר פורק, גופי תאורה נפתחו, כל האודיטוריום נסרק לגילוי אותות אלקטרוניים. בחקירה עצמאית שעשו הסובייטים העביר כימאי שעבד אתם שקית ניילון סביב הבמה, חתם אותה לצורך בדיקת מעבדה ורשם על התווית שהוצמדה אליה, "אוויר מהבמה".
הבדיקות לא העלו דבר למעט שני זבובים מתים. והיה גם מי שהציע לבצע בהם "ניתוח שלאחר המוות".
אחרי הקרב ה-17 דרש פישר לפנות את השורות הראשונות של קהל הצופים. רחש האנשים ורעש הסרת עטיפות ממתקים הפריעו לו.
אחרי הקרב ה-19 דרשו הרוסים להחזיר את השורות הראשונות שפונו. בסופו של דבר הוחזרו הכיסאות – אך לא ישבו בהם צופים. לקרוא ולא להאמין!
לפני המשך המשחק ה-21 בהארכה, הודיע שופט הקרב על כניעתו של ספאסקי במשחק זה, ועל זכייתו של פישר באליפות העולם.
קהל הצופים פרץ בתשואות ובשאגות "בובי! בובי!".
אבל בובי פישר לא היה שם. הוא שוב איחר.
חייו אחרי הזכייה בכתר
ב-1975 הפסיד פישר את תואר אלוף העולם כיוון שסירב לשחק מול אנאטולי קרפוב הרוסי לאחר שדרישותיו לשינויים בחוקי התחרות נדחו. פישר פרש משחמט מקצועני, עסק בייעוץ לפיתוח תוכנות שחמט,וחיבר מספר ספרי שחמט למתחילים ( "בובי פישר מלמד שחמט" יצא גם בתרגום עברי).
פישר התחפר עמוק בפרטיותו. הוא התלבש ברישול ושכר חדרים במלונות מוזנחים, והחל לחשוש לטוהר הגוף שלו. הוא קנה כמויות עצומות של שיקויי צמחים אקזוטיים, שנשא עמו במזוודה בכל אשר הלך, בכדי לבטל את השפעת הרעלנים שסוכנים סובייטים החדירו למזון ולמים שלו (או לפחות כך חשב…).
פישר החל לדרוש דרישות תמוהות וביקש להסיר את כל הסתימות מהשיניים שלו. "אם מישהו הוציא סתימה והכניס במקומה מכשיר אלקטרוני, זה יכול להשפיע על החשיבה שלך", חלק את סודו עם חבר.
ב-1992 הסכים פישר לתחרות מול ספאסקי (במעין שחזור של הקרב ביניהם) ביוגוסלביה, שהייתה נתונה אז במלחמת אזרחים. ארה"ב שתפה פעולה עם האו"ם שניסה להפסיק את הלחימה באמצעות הטלת סנקציות, ואסרה על אזרחיה לעשות בה עסקים.
פישר שהתבטא בתקשורת ביהירות על הסנקציות חסרות המשמעות, עורר את כעסו של משרד האוצר האמריקני שאיים בקנס ו/או מאסר אם ישחק שם. פישר שיחק שם.
פישר ניצח בתחרות למרות שהיה בבירור מעבר לשיאו. היה זה משחקו הרשמי האחרון.
מאחר ומשרד האוצר האמריקני הוציא נגדו מיד צו מעצר, נשאר פישר ביוגוסלביה ואחר כך נדד במדינות מרכז אירופה, ולבסוף עבר ליפן.
ב-2004 ניסה פישר לעלות לטיסה עם דרכון אמריקני שפג תוקפו . הוא נעצר ושהה בכלא כמה חודשים, עד שאיסלנד שזכרה לו חסד נעורים, העניקה לו אזרחות איסלנדית.
ב- 2005 הגיע פישר לאיסלנד, התקבל בחום, ושם חי עד מותו ב- 2008.
הוא נקבר כקתולי ועל מצבתו מצויר צלב.
גם אחרי מותו לא ניתנה לו מנוחה. ב- 2010 הורה בית המשפט העליון של איסלנד על בדיקת DNA מגופתו של פישר בכדי לבדוק טענה כי פישר הוא אביה של ילדה פיליפינית. לאחר הבדיקה נמצא כי פישר הוא אינו אבי הילדה.
התבטאויותיו של פישר נגד היהודים והאמריקנים
כבר בצעירותו אימץ פישר עמדות אנטישמיות, למד את "מיין קאמפף" ו"הפרוטוקולים של זקני ציון", והיה מכחיש שואה.
הוא אמר פעם כי "היהודים היו תמיד רמאים לאורך ההיסטוריה. הם שקרנים, והם החלאות הכי גרועות בעולם". הוא אף טען כי ארצות הברית נשלטת על ידי "יהודים מנוולים ומלוכלכים בעלי אף מכופף".
ב-11 בספטמבר 2001, שעות אחדות אחרי תקיפת הטרור בארה"ב, עלה פישר לשידור בתחנת רדיו בפיליפינים. "אלה חדשות נפלאות", הודיע, "אני מריע למעשה. ארצות הברית והישראלים טובחים בפלשתינאים, פשוט טובחים בהם, כבר שנים. שודדים אותם ושוחטים אותם. ואף אחד לא שם זין. עכשיו הכול חוזר לארצות הברית. שתלך להזדיין ארצות הברית. אני רוצה לראות את ארצות הברית נמחקת".
רב-אמן קארסטן מולר הגרמני, אמר כי "אחרי בובי, המשחק פשוט לא היה אותו דבר".
לארי אוונס שהיה רב-אמן אמריקאי בשחמט אמר פעם על פישר – "הוא היה אינדיבידואליסט, בלתי מתפשר, לא מתקשר, לא משתף פעולה, בודד, מאסטר עצמאי בשחמט של כל הזמנים ואלוף השחמט הבודד ביותר בעולם. הוא גם היה השחקן החזק ביותר בעולם. למעשה, השחקן החזק ביותר שחי אי פעם".
