תקווה ישראלית בחינוך – מיזם משותף של קרן לאוטמן ובית הנשיא המבקש לקדם חינוך לשותפות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, לבסס ולחזק את התשתית המשותפת בין ארבעת זרמי החינוך: הממלכתי, הדתי- לאומי, החרדי והערבי.
התקופה האחרונה הוכיחה לנו כי עתידנו המשותף כאן, כמדינה יהודית דמוקרטית משגשגת, תלויים ביכולת שלנו לייצר שותפות שכזו, לחזק את הגשרים, לחיות יחד. שותפות כזו דורשת קפיצה של אמונה, תקווה ובעיקר את האומץ לצאת למסע אל מעבר לגבולות המוכר והידוע, להיפגש באופן אמיתי ובלתי אמצעי.
לשם כך, יצאנו למסע בו נפגשנו עם דמויות מרתקות מארבעת השבטים, שלקחו אותנו לסיור פיזי בשכונה ובמרחבי חייהם. בכל פרק תפגשו שלוש דמויות, לכל אחת מהן סיפור משלה, מכלול הסיפורים מאפשרים הצצה נדירה להשקפת העולם, הערכים והמנהגים המרכיבים את סיפורה של החברה ממנה באו, שמיעה של כל הפודקאסטים ירחיב את היריעה של סיפור החברה הישראלית.
בדף הזה (שניתן להדפסה) תמצאו מפה לכל סיור, קצת מידע על המשתתפים ורקע כללי שיקלו על ההתמצאות במרחב. בנוסף, תמצאו המלצות לעצירות ומקומות נוספים לבקר בהם וגם שאלות למחשבה ועיבוד שיאירו את השביל וילוו את הדרך.
הצידה הדרושה לדרך היא עין טובה, סקרנות, לב פתוח ונפש חפצה – ללמוד ולגלות דברים שלא ידעת.
ברוכים הבאים לדרום הארץ לעיר ירוחם.
ירוחם הוקמה ביוזמת הסוכנות היהודית בשנת 1951 כמעברה לעולים מרומניה. שמה הראשון הייתה תל ירוחם, לאחר מכן הפכה לכפר ירוחם. בשנת 1959 פורקה המעברה ובמקומה הוקם יישוב קבע שהוכרז כמועצה מקומית.
בשנת 1962 כאשר ביישוב התגוררו כ-1700 תושבים, שונה שם היישוב מכפר ירוחם ל"ירוחם". בשנות ה-90 הגיעו למקום עולים מברית המועצות והיישוב גדל מעט. כיום כמחצית מהתושבים הם יוצאי צפון אפריקה, כרבע הם יוצאי חבר המדינות, 14% יוצאי הודו והשאר ממערב אירופה וארצות הברית.
כיום מתגוררים בירוחם כ-11,000 תושבים כרבע מהם, הם עולים חדשים גם כיום.
זו הזמנה אישית, לצאת לסייר בירוחם בין התחנות המופיעות על המפה תוך כדי האזנה להסכת (הפודקאסט) המלווה. ברקע ילוו קולותיהם של אלישיב רייכנר, ניצה פרקש ולימור יעקב ספראי, שיינסו לפתוח בפניך צוהר קטן אל תוך עולמה של החברה הדתית בישראל.
במהלך ההליכה אנו מזמינים אותך לחשוב על מה שנאמר ומה שלא נאמר, על הידוע והמחדש, ועל האופן שבו העולם האישי שלך פוגש את עולם של הדמויות בפרק.
מומלץ ורצוי לסטות מעט מהמסלול, לשוטט, להיכנס לחנויות ומרחבים מעניינים ולשאול שאלות שמעניינות אותך את האנשים שפוגשים במרחב, אנו מזמינים להיעזר במהלך האזנה בחוברת, לפני הסיור – לעיין ולחשוב על השאלות המקדימות ובסופו בשאלות המחשבה והעיבוד.
חשוב לזכור כי אנו נכנסים לתוך עולמה של קהילה ול'ביתם' של אנשים סביבנו – חשוב שנכבד את חוקיהם, את עולמם התרבותי ואת הרגישויות של 'ציפורי נפשן'.
אז פקחו עיניים, הטו אוזניים וצאו לדרך. מקווים שתיהנו מהמסע.
עיתונאי בעיתון 'מקור ראשון', ומנחה קבוצות בארגון מעוז. פרסם שבעה ספרים על החברה הישראלית, בניהם ביוגרפיות של הרב עמיטל והרב דרוקמן, ספר על הגרעינים החברתיים ועל מסגרות משותפות לדתיים וחילונים. חבר מליאת בני עקיבא, חבר הנהלה במתנ"ס ירוחם ובעמותת צעירים בירוחם.
יליד 1975 | נשוי | אב לחמישה וסבא.
מנהלת אגף החינוך במועצה האיזורית גליל תחתון | חברת מליאה במועצה האיזורית עמק המעיינות. בעבר מנהלת מחלקת חינוך וצעירים בתנועת הקיבוץ הדתי, מורה, מדריכה ומנחת קבוצות. שותפה במיזמים שונים לחיבור בין-מגזרים, לקידום נשים, לחיזוק פלורליזם בחברה הדתית, לשוויון ולשותפות. משתדלת לפעול למען תיקון עולם בקשב וברגישות.
נשואה | אם לארבעה | חברת קיבוץ מעלה גלבוע.
מנהלת אגף אסטרטגיה במועצה אזורית מטה בנימין. חברה בועד המנהל של "לחיות יחד". פעילה לקידום נשים במרחב הפוליטי והציבורי ומאמינה גדולה ביכולת לייצר פתרונות מעשיים ממוקדים בתהליכי bottom-up גם בנושאים בהם יש פערים אידיאולוגיים עמוקים. כי אין לנו ארץ אחרת.
אם לחמישה | תושבת עלי שבחבל בנימין.
הכביש יוביל אתכם, עם שילוט נוח לנקודות יפות מסביב לאגם. האגם, אגב, נוצר בזכות סכר שהוקם על ידי חברת מקורות בשנת 1951, כדי לאצור את מי השיטפונות של הנחלים באזור לצרכי חקלאות. הצורך החקלאי התייתר מהר, אבל הרווחנו אגם שהפך למערכת אקולוגית מרשימה, עם מינים רבים של דגים, דו חיים, עופות מים וציפורים נודדות.
סביב האגם, יש יער אורנים, אשלים ואקליפטוסים שמתפרש על שטח של כ-500 דונם ואפשר לקיים במקום פיקניקים וגם ללון לינת שטח. הפארק כולו עובר בשנים האחרונות מתיחת פנים משמעותית להנאת המטיילים. אפשר ללכת מהמזח שבלב הפארק לכיוון הסכר של האגם, ואפשר גם לשכור אופניים מסוגים שונים בכניסה לפארק ולשדרג את החוויה.
מיזם 'כולנא' בירוחם, נועד להעמיק את הזהות המסורתית-מזרחית ומתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: אומנות, לימוד וקהילה.
סטודיו זואק של הדסה יצחק-שרת. סטודיו לאומנות מרוקאית, נוסד בשנת 2017, ומציע מגוון סדנאות אומנות מרוקאית, הרצאות ואירועי תרבות. zuak.co.il
מנחה הסיור: אליישיב רייכנר
ראיונות, עריכה וקריינות: יובל מלחי
מפיק ראשי: רני שחר
עריכת תוכן: נתן פוזניאק ויובל מלחי
הקלטה, צילומים וגרפיקה: יורם בן סעדון זווית אחרת
עוזרת הפקה: גילי ברק
עריכת סאונד: אולפני סופה סאונד
פיתוח קונספט, גיבוש ולווי תוכן: אביטל רוזנברגר סרי ואסתי בן מאיר תקווה ישראלית בחינוך
תמלולים: מיכל כץ תמלולון
בניית עמוד ועיצוב גרפי: סטודיו ראשגזר
תודה לפדרצייה היהודית של ניו יורק ולקרן לאוטמן על תמיכתם בפרוייקט.
ברוכים.ות הבאים.ות לפודקאסט 'מסע של תקווה' מבית ׳תקווה ישראלית בחינוך׳ מוכנים לסיור? תקווה ישראלית בחינוך – מיזם משותף של קרן לאוטמן ובית הנשיא המבקש לקדם
ברוכים.ות הבאים.ות לפודקאסט 'מסע של תקווה' מבית ׳תקווה ישראלית בחינוך׳ מוכנים לסיור? תקווה ישראלית בחינוך – מיזם משותף של קרן לאוטמן ובית הנשיא המבקש לקדם
ברוכים.ות הבאים.ות לפודקאסט 'מסע של תקווה' מבית ׳תקווה ישראלית בחינוך׳ מוכנים לסיור? תקווה ישראלית בחינוך – מיזם משותף של קרן לאוטמן ובית הנשיא המבקש לקדם
ברוכים.ות הבאים.ות לפודקאסט 'מסע של תקווה' מבית ׳תקווה ישראלית בחינוך׳ מוכנים לסיור? ברוכים הבאים לבני ברק עיר התורה והחסידות תקווה ישראלית בחינוך היא מיזם משותף
Podcast: Play in new window | Download (122.7MB)
Subscribe: Google Podcasts | Pandora | iHeartRadio | Stitcher | TuneIn | Deezer | RSS | More
בקרו אותנו גם ב…
