"מגלחיים לכם את הקרניים?"

"אני בהלם, אתם נראים ממש כמונו."

"ובדמעות היא אמרה לי – 'אני לא רוצה שתלכי לגיהנום'"

אלה הם חלק מהדברים ששליחות של הסוכנות היהודית שמעו מנוצרים בחגורת התנ"ך של ארצות הברית.

זה היה ממש לא מזמן.

אבל גם אנחנו לא יודעים הרבה.

אם הייתי שואל אתכם מהו החג הנוצרי הכי חשוב בשנה,

בטח הייתם עונים – כריסמס – חג המולד. וזאת טעות.

רובנו לא יודעים כמעט כלום על הנצרות ומה העולם הנוצרי רוצה מאיתנו.

אז גייסתי את ד"ר פנחס בובלניק, חנה בנדקובסקי מנהלת תכניות מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים ושליחות של הסוכנות היהודית.

הם סיפרו לי על ההיסטוריה של הנצרות, על יחסי נוצרים ויהודים כיום, על מעגלי החגים הנוצריים ועל מפגשים משונים מאוד עם קהילות נוצריות בחגורת התנ"ך של ארצות הברית.

שני הפרקים במיני-סדרה הופקו בשיתוף בית הספר לשליחות, ביחידת השליחים של הסוכנות היהודית.

האזנה מהנה!

 

 

 

תודה לד"ר פנחס ביבלניק ולחנה בנדקובסקי

תודה לשליחות – חן דהן, ליאת אלוף וקארין וסרמן

מחקר, ראיונות וקטעי קישור – יובל מלחי

עריכת לשון – דינה בר מנחם

עריכת הסיפור – אסף רפפורט ויובל מלחי

פסקול ומיקס – אסף רפפורט

מפיק ראשי – רני שחר

מנהלת התוכן של הסדרה מטעם בית הספר לשליחות של הסוכנות היהודית – מיה מורג

הפרק הוקלט באולפני סופה סאונד

תמלול הפרק בהתנדבות – מיכל כץ

בקרו בדף של מיכל – https://www.facebook.com/tmalulon

 

פרק 446: מה אתם יודעים על הנצרות? חלק 1 – נשלחנו כך (הסוכנות היהודית)

ברוכים הבאים לפודקאסט "נשלחנו כך" של בית הספר לשליחות ביחידת השליחים של הסוכנות היהודים. אני יובל מלחי. על הנצרות, פרק מספר 1.

כשהייתי בן 14 המשפחה שלי היגרה לארה"ב. בפעם הראשונה בחיי פגשתי אנשים רבים שלא היו יהודים. בבית הספר הציבורי, הpublic school, היו ילדים שהסתובבו עם שרשרת ועליה צלב גדול. לפעמים הם סימנו צלב על המצח עם אפר ולפעמים היו תקופות שהם לא אכלו בשר. זה היה מוזר.

באותם ימים לא ידעתי כמעט כלום על הדת הנוצרית, חוץ מזה שלאורך ההיסטוריה נוצרים רדפו יהודים, הרגו אותם בתקופת מסעות הצלב, היו מעורבים באינקוויזיציה, לא עזרו ליהודים בזמן השואה וכל מה שמלמדים אותנו בבית הספר. אבל זה לא רק אני, זה כמעט כולנו.

"הכרתי את הכריסמס, הכרתי את הפסחא ושם זה נגמר"

"אני לא יודעת על העולם הנוצרי הרבה בכלל. נכנסת קצת כמו דף חלק."

"אני חושבת שמה שידעתי על הדת הנוצרית בעיקר מהסרטים. הייתי משערת מה שיותר קתולי מאשר פרוטסטנטי שזה מה שנתקלתי בו בשליחות".

בתור שליחים ושליחות שמגיעים לקהילות בהם חיים יהודים ונוצרים, ברור לנו למה אנחנו צריכים ללמוד על הנצרות, אבל קיימת סיבה נוספת.

חנה:     בעצם ללמוד על הנצרות זה להכיר את עצמי.

יובל:     זאת חנה בנדקובסקי שעובדת במרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג. חנה עוסקת רבות ביחסי יהודים-נוצרים בישראל וברחבי העולם.

חנה:     כי אנחנו בעצם חיים בתוך תרבות מערבית שהיא מאוד נוצרית. ספרות, קולנוע, טלוויזיה, אמנות, מוזיקה. הכל מאוד נוצרי. ואנחנו לא מבינים הרבה מהסב-טקסט של התרבות שאותה אנחנו צורכים בגלל שאנחנו לא יודעים שום דבר על נצרות.

ללמוד נצרות היה כמעט כמו ללמוד שפה שפתאום מאפשרת לך לקרוא את המציאות שסביבך בצורה הרבה יותר מעמיקה.

יובל:     כדי להבין טוב יותר את העולם הנוצרי, יש לפסוע אחורה בזמן ולהבין איך הכל התחיל. מי היה ישו או ישוע, מה כתוב בברית החדשה ואיך הנצרות התפתחה לזרמים שונים.

השם ישו התפתח מהשם יהושע ובקהילות יהודיות מימי התלמוד ניתן למצוא את השם, "ישו" כשם של ממש ואולי כשם חיבה. בשל העובדה שנוצרה אמונה כאילו ישו הוא ראשי תיבות של "ימח שמו וזיכרו" רבים עברו לכנות אותו בשם "ישוע", כפי שנכתב בתרגומי הברית החדשה לעברית.

            כשמדברים עם חוקרי נצרות כפי שתכף תשמעו, הם נוטים להשתמש בשני השמות.

דוקטור פנחס ביבלניק הוא היסטוריון המלמד באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת סמינר הקיבוצים. דוקטור ביבלניק הוא גם מדריך טיולים היסטוריים לאירופה ומרצה על ההיסטוריה של עם ישראל ועל הנצרות והוא יודע לספר סיפור.

ד"ר ביבלניק:      סביב שנת 30 בערך פלוס מינוס כי אין לנו נתונים מדויקים, סביב אדם בשם ישו או ישוע, מתפתחת אמונה משיחית. אנחנו לא יודעים בשום פנים ואופן מה ישו או ישוע אמר, מה הוא עשה. אנחנו יודעים על פי המקורות שנכתבו עליו. כשכל המקורות הכתובים נכתבו בין 20 ל-70 שנה לאחר מותו. מכאן, שהמחברים השונים בין שהכירו אותו, בין שלא הכירו, הם אלה ששמו בפיו את אמירותיו.

יובל:     באותם ימים הרומאים שלטו בארץ והיהודים סבלו מאוד תחת שלטונם. במשך כ-100 שנים זרמים שונים ציפו לגאולה, למשיח.

ד"ר ביבלניק:      בעברית מפה המילה משיח אח"כ תהפוך למילה בלטינית מסיאס, לא מסיה כמו שאומרים באנגלית, אלא מסיאס. וביוונית כריסטוס. המילה "כריסטוס" וזה מאוד חשוב. אח"כ Christians. כריסטוס זה פשוט מאוד משיח ביוונית.

יובל:     בשל המרידות הרבות, יהודים רבים הוצאו להורג בדרכים אכזריות. למשל צליבה, בה היו קושרים אדם לצלב עד שמת. זהו מוות אכזרי ופומבי כיוון שהוא איטי ולעיתים לוקח ימים עד שאדם נופח את נשמתו.

ד"ר ביבלניק:      מקובל שמ-63 לפנה"ס ועד 66 לספירה הוצאו להורג על הצלב בערך 2000 יהודים. עכשיו, הוצאה להורג על הצלב הייתה דרך ענישה מאוד מקובלת במרחב של האימפריה הרומית. אם כך, אין לי ספק שאחד מאותם גברים שהוצאו להורג בין 26 ל-36 היה בחור בן 30+ בשם ישו ישוע. שאנחנו לא יודעים שום דבר על כיצד הוא נראה, האם הוא היה גבוה? האם הוא היה רזה? האם הוא היה קירח? שיער ארוך? זקן? שפם? אין לנו מושג.

יובל:     גם בברית החדשה אין תיאור של איך הוא נראה?

ד"ר ביבלניק:      אין שום תיאור פיזי. רק החל מהמאה ה-4, ז"א 300+, העולם הנוצרי התחיל לדמיין כיצד הוא נראה. אז ברור שהוא צריך להיראות תמיד כבחור מסכן שגורם לך לאמפתיה. הוא לא יכול להיות איזה שוורצנגר שרירי. לא יכול להיות איזה שחקן קולנוע יפה. אלא בחור שמעורר אמפתיה. מסכן. זה מה שאנחנו רואים. ולכן זה פרי הדמיון.

הוא גם עושה לפי הסיפורים של הברית החדשה, ניסים ונפלאות. עכשיו, ניסים עשו יהודים לאורך ההיסטוריה. אליהו הנביא, תלמידו אלישע. אנחנו יודעים על עושי ניסים ונפלאות. הוא גם מטיף. כשאתה בא ואתה קורא את הברית החדשה ובעיקר דרשה מפורסמת, דרשה מן ההר במתי. כל מה שישו אומר שם הם דברים שמופיעים בתנ"ך, במושגים נוצריים בברית הישנה.

אחד מגדולי החוקרים של ישו היה דוד פלוסר, חתן פרס ישראל, שהוא אמר, ישו היה אחד היהודים היפים ביותר בהיסטוריה. אם כך, רקע, מחכים למשיח, בחור מגיע, מסתובב בשטח, מוצא להורג ואז התלמידים מתחילים להאמין שהוא המשיח המובטח בפרשנות מסוימת של התנ"ך, פרשנות בעיקר כמובן של ימי בית שני.

יובל:     מה מספרים עליו התלמידים? על איך הוא בעצם נהיה המשיח?

ד"ר ביבלניק:      כל מה שאנחנו מכירים כפי שאמרתי, אנחנו מכירים על פי 27 הספרים שנכנסו לברית החדשה. בברית החדשה יש 27 ספרים. ארבעה נקראים אוונגליונים. אוונגליון זו מילה מורכבת ביוונית, שתי מילים. אוו = טוב, אנגליון = בשורה. הבשורה הטובה. מפה המילה אנגלוס, אנג'ל, מבשר או מלאך.

יובל:     אוונגליסטים בעצם.

ד"ר ביבלניק:      בדיוק. זה האנשים המאמינים בבשורה הטובה. אז אם כך, יש ארבעה ספרים שנקראים ספרי הבשורה הטובה או האוונגליונים. מקובל במחקר שהיו בערך כ-57 אוונגליונים. מתוכם נכנסו לקאנון של הברית החדשה רק ארבעה. וכל אחד מהאוונגליונים האלה מוגדרים על פי השם המשוער של המחבר. האוונגליון על פי מתי, מרקוס, לוקאס ויוחנן. אני אומר המשוער כי באף אחד מארבעת האוונגליונים לא כתוב מי המחבר. מדובר במסורות.

עכשיו, אם כך יש כאן ארבעה ספרים שמספרים את סיפורו של ישו, ישוע.

יובל:     תלמידיו של ישו כתבו על האירועים שהתרחשו בגליל ובירושלים כ-20 עד 60 שנה לאחר מותו. ספרי הבשורה הם למעשה העדויות היחידות המספרות לנו את סיפור חייו של ישו, ישוע. על מה מספרים אותם ספרים?

ד"ר ביבלניק:      הם מספרים על כך שזוג היה מאורס. שמו היה יוסף, שמה היה מרים. אגב, אני בחיים לא אגיד מריה או מרי כי שמה היה מרים. יש כאן משמעות לשמות. מרים של הברית החדשה היא מקבילה למרים של התנ"ך. מרים של התנ"ך מצילה את עם ישראל כי שומרת על אחיה, משה. מרים של הברית החדשה היא אם ישו המשיח שמביאה ישועה לעולם.

יוסף של התנ"ך הוא חולם חלומות ובן יעקב. יוסף איש מרים, יש לו חלומות. בעצם אתה יכול לומר שבברית החדשה אתה יוצק תוכן חדש למסגרת סיפורית שאתה כבר מכיר מהברית הישנה.

יוסף הוא צאצא של המלך דוד, הוא משבט יהודה. יש מפקד אוכלוסין ולכן הוא צריך להיות רשום במקום שממנו הוא בא. יוסף מגיע עם מרים, שם היא יולדת. למה בבית לחם? כי על פי מה שמופיע בין השאר גם בספר מיכה, יש עניין של פרשנות נביאים, שם אמור להיוולד המושיע. אז היא מגיעה, היא יולדת את הילד בבית לחם.

יובל:     האוונגליון ע"פ לוקאס מספר כי ישו נימול 8 ימים לאחר לידתו ולאחר הטקס ניתן לו שמו בדיוק ע"פ מנהגי היהדות. חג המולד מציין את הולדתו של ישו ו-8 ימים לאחר מכן ב-1 לינואר מציינים את ברית המילה שלו. למעשה, הספירה הנוצרית נשענת על יום מילתו של ישו ולא יום הולדתו. לאחר הטקס, המשפחה של ישו, ישוע חזרה לנצרת.

ד"ר ביבלניק:      רק בלוקאס יש סיפור של כ-3 פסוקים על כך שכישו הוא בן 12, המשפחה בשלושת הרגלים באה לירושלים, שוכחים את הילד כמו בסרט המפורסם "שכחו אותי בבית", שוכחים את הילד בירושלים. כעבור שלושה ימים מוצאים את הילד כשהוא מתפלמס עם חכמים בבית המקדש. ואז מזה אתה יכול להסיק שהילד הזה בעתיד חכם יהיה.

הסיפור הזה מופיע רק באוונגליון על פי לוקאס. למה? כי גם בלוקאס וגם בספרים אחרים אנחנו לא יודעים שום דבר על ישו, ישוע עד היותו בן 30.

יובל:     אז ספרי הבשורה מספרים לנו כי ילד נולד לאם בתולה. אבל למה דווקא בתולה?

ד"ר ביבלניק:      בספר ישעיהו פרק ז' פסוק י"ד כתוב בין השאר שהאל ייתן אות והעלמה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנואל. היהודים שתרגמו את התנ"ך ליוונית במה שנקרא "תרגום השבעים", תרגמו את המילה "עלמה" במילה היוונית "פרפנוס". פירושה בתולה. ואז הפרשנות שיתחילו לתת מחברי הברית החדשה, שאותה נערה ששמה מרים, מריה, היא הייתה בתולה כי ישו הוא לא בן אדם. ישו כפי שנראה מאוחר יותר יהפוך לאל שלבש בשר. זאת אומרת, ישו הוא לא אדם, ישו יהיה אחד משלושת הביטויים של האל.

בכל מקרה, ישו מופיע בכל האוונגליונים השונים בהיותו בן 30+ והוא מופיע בד"כ אחרי ששומעים על אדם אחר בשם יוחנן המטביל. יוחנן המטביל הוא בעצם קרוב משפחה של ישו. נולד 6 חודשים לפני ישו ואז לפי הסיפור, בימים ההם כך כתוב, הימים ההם זה אומר הימים שמסתובב ליד אזור הירדן בחור שנוהג להטביל אנשים. ולכן יוחנן המטביל.

יובל:     היה מנהג כזה ביהדות להטביל אנשים?

ד"ר ביבלניק:      אנחנו מדברים פה על בעצם אנשים עוברים תהליך של היטהרות ולכן בלי שאני ארחיב יותר מדי, מקובל על כמעט כל החוקרים שיוחנן המטביל קרוב לאיסיים. הרי האיסיים שהיו באזור של ים המלח, קומראן ועוד, הם נהגו במנהגים של היטהרות. כיצד עשו זאת? טבילה כמו מקווה. זה מה שיוחנן המטביל הזה. לא סתם נקרא המטביל, בפטיסט, זו טבילה.

ואז יוחנן המטביל מופיע והוא אומר להם שם, אני מטביל אתכם במים אבל מי שיבוא אחריי יטביל אתכם באש וברוח הקודש וכו'. ואז ברגע מסוים בלי שאנחנו יודעים מנין הוא צץ, מגיע ישו, ישוע.

ואז לפי הסיפור יש פה ממש משהו פנטסטי. למחזה מופיע ישו ואומר לו אני בא כדי שאתה תטביל אותי. ואז יוחנן אומר לו, בעצם הפוך, אתה אמור להטביל אותי. ואז אומר לו לא. בקיצור, ישו נכנס למים.

ועכשיו שימו לב אלה שמכירים אותי זה פשוט רגע מכונן, רגע דרמתי, ישו יוצא מהמים וברגע שהוא יוצא מהמים נפתחים השמיים, יורדת יונה ונשמע קול שאומר, זה בני ידידי בו רציתי. ואז לאחר מכן הוא עובר טבילה ואני קופץ לפרק ד'. שם יש מאבק איתנים בין ישו לבין השטן.

ישו והשטן מתמודדים במשך כמה זמן? 40 יום ו-40 לילה. זוכרים את משה ו-40 יום? זוכרים את עם ישראל שהיה 40 שנה? מספר 40 זה מה שחוקרים משתמשים במילה מספר טיפולוגי. ואז במשך 40 יום, 40 לילה ישו נלחם נגד השטן. השטן זורק אותו, ישו עף בשמים מעל בית המקדש וכו'.

בימי הביניים נבנה לא רחוק מיריחו יחסית של היום, מנזר שנקרא "קרנטל". למה? כי "קרנ" – 40 יום שם היה המאבק בין ישו לבין השטן. ואז לאחר הטבילה נלחם 40 יום, 40 לילה עם השטן ולאחר מכן מתחיל לשאת דרשות.

הדרשה הראשונה היא דרשה מן ההר ששם הוא מדבר על מי יכנסו לשמיים. על המדוכאים, על העניים ועוד.

לאחר שמתחיל לשאת דרשות ברוח הנביאים, כמו עמוס, כמו ירמיהו, כמו נביאי ישראל הקודמים, הוא גם עושה ניסים ונפלאות. מרפא חולים, מגרש שדים ופעמיים מחזיר לחיים אנשים. פעם אישה ששמה לא יודעים, פונה אליה בארמית ואומר לה טליתא קומי = הנערה קומי. ופעם אחרת הוא מחזיר לחיים בחור בשם אלעזר, לזרוס, שהוא האח של מרים המגדלית. אם תרצו מריה מגדלנה ושל מרתה = הגבירה.

מרים המגדלית ומרתה הן אחיות, יש להן אח בשם אלעזר שנפטר ואז ישו מחזיר אותו לחיים. שימו לב! הסיפור דומה למה שעשה אליהו הנביא עם בן האלמנה בעיירה צרפת שבלבנון. שם אליהו הנביא מחזיר לחיים ילד. יש פה עניין של נס וישו מסתובב בשטח, נושא דרשות, מסתובב עם אנשים ויש לו 12 תלמידים ע"פ מניין 12 שבטי ישראל.

אבל היו עוד כמה ניסים. אחד הניסים המפורסמים זה שהוא מגיע לחתונה בכפר כנא ונשארים לאט, לאט בלי יין. ואז הוא מבקש, נותן הוראה למלא את הקנקנים במים וכשהם שופכים את התוכן, מהקנקנים שמילאו מים, יוצא יין.

יובל:     כן אבל יש שם עוד משהו שקורה לפני זה, ההוכחה שישו יהודי. תמיד אני אומר, איך יודעים שישו יהודי? הוא לא רוצה לעשות את הניסים, אבל אמא שלו לא עוזבת אותו. תעשה את הניסים!

ד"ר ביבלניק:      יפה מאוד. עכשיו הסיפור הזה מופיע, כמו שאתה אומר אמא שלו אומרת, תעשה את הנס הזה, זה הנס הראשון ע"פ הסיפור שמופיע באוונגליון ע"פ יוחנן. טוב שאתה מזכיר זאת. מדוע? מכיוון שלפי האוונגליון של יוחנן הוא הנס הראשון שהוא עושה וזה ע"פ בקשת אימו. זו הסיבה שבתפילות פונים אל מרים כדי שהיא תבקש ממנו.

יש סיפורים אחרים, אלפים צריכים לאכול ואין מה לאכול ואז הוא לוקח כמה כיכרות לחם וכמה דגים ואלפים אוכלים גם לחם וגם דגים.

יובל:     שלוש שנים לאחר שהחל לעשות ניסים בגליל, ישו ישוע עלה לירושלים לחגוג את חג הפסח. הוא ביקש מתלמידיו כי יביאו לו חמור ועליו הוא נכנס לירושלים. כאשר ישו נכנס לירושלים, המוני יהודים קיבלו את פניו, צעקו הושענא, הושענא! ונופפו בכפות תמרים.

עד היום נוצרים חוגגים חג בשם יום ראשון של הדקלים. ביום ראשון לפני חג הפסחא. החג מתאפיין בתהלוכות ובשירים בהם המאמינים קוראים הוסנא, הוסנא!

ד"ר ביבלניק:      בין השאר, הוא ותלמידיו מגיעים לאזור חצר בית המקדש. ובחצר בית המקדש כידוע לנו היו שולחנאים, היו אנשים שהחליפו מטבעות. אם אני מגיע מיוון ויש לי דרכמות, אני צריך מטבע ישראלי. היו גם דוכנים כי מטבע הדברים מכרו בע"ח שצריך להקריבם קורבן בבית המקדש. ישו ותלמידיו מאוד, מאוד כועסים על כך והופכים שולחנות, גורמים למהומה ואז הם מסולקים ע"י אנשי משמר בית המקדש.

יהודה איש קריות הולך ואומר לכוהנים שהאיש אשר אותו הוא ינשק, ייתן סימן, הוא האיש אותו הם מחפשים.

ישו נכנס לירושלים, הוא רוכב על חמור, מקבלים אותו יפה, עושה מהומות בבית המקדש ומגיע יום סדר פסח. צריך לזכור הסעודה האחרונה היא סדר פסח לכל דבר ועניין.

יובל:     אנחנו יודעים איפה היא התקיימה?

ד"ר ביבלניק:      ברור שלא. (צוחק) באיזשהו מקום תהיה מסורת. ע"פ המסורת שהתפתחה בימי הביניים זה המבנה שנמצא מעל קבר דוד בהר ציון.

יובל:     ישו, ישוע ו-12 תלמידיו חגגו את ליל הסדר. אך ישו הבין שאחד מתלמידיו עומד לבגוד בו ולהסגיר אותו. הוא ידע שאותו תלמיד הוא יהודה איש קריות. יהודה הוא שם גנרי ליהודי ואיש קריות הוא שם גנרי לאדם מהעיר. זה כמו להגיד "ישראל ישראלי" או "משה מתל אביב".

לאחר הסדר נרדמו התלמידים וישו הסתובב בגת שמנים. לפתע, הגיע יהודה איש קריות עם מלווים. הוא נתן לישו נשיקה על הלחי כאות זיהוי.

ד"ר ביבלניק:      בכל שפה אירופית היום הביטוי הספרותי התאולוגי, נשיקת יהודה איש קריות. הביטוי הקיצוני ביותר לבגידה. כי אם אתה בוגד באשתך זה רע, אם אתה בוגד בילדיך זה רע אבל אם אתה בוגד באלוהים זה הדבר הנורא ביותר. וזאת הנשיקה של יהודה איש קריות על הלחי של ישו. כי הרי מי שבוגד באלוהים, יכול לבגוד בכל דבר, בכל עניין.

יובל:     ישו הובא בפני הסנהדרין עוד באותו לילה. ובבוקר הובא בפני הנציב הרומי, פונטיוס פילטוס. הנציב התלבט אם להוציא את ישו להורג.

ד"ר ביבלניק:      באוונגליון ע"פ מתי, 27-25, מופיע משפט "ויאמרו היהודים יהיה דמו עלינו ועל בנינו". לפי הברית החדשה היהודים הם אלה שאומרים יהיה הדם שלו עלינו ועל הבנים שלנו. לפי התאולוגיה הנוצרית היהודים הם רוצחי ישו לנצח נצחים.

יובל:     לא אלה שהרגו אותו, אבל אלה שביקשו את מותו.

ד"ר ביבלניק:      בדיוק. אגב, ב-1965 קפצתי המון בזמן, כתוצאה מהשואה וכתוצאה מכך שהיו קולות גם בתוך העולם הקתולי שאמרו, חינוך בן כמעט 2000 שנה הוא זה שהביא בין השאר לשנאת היהודים ולשואה. האפיפיור יוחנן ה-23 התחיל בתהליך של לראות מה עושים עם האשמה של רצח ישו ע"י היהודים. הוא נפטר אבל התחיל מה שנקרא הוועידה העולמית ה-2 של הכנסייה הקתולית ב-1962-1965.

מי שתפס את מקומו של יוחנן ה-23, היה פאולוס ה-6 ובסופו של דבר הוחלט שאין להאשים את היהודים בני זמננו במותו של ישו.

יובל:     ישו נתלה על הצלב ביום שישי ובשעה 15:00 החזיר נשמתו לבורא. ע"פ הברית החדשה, בשעה שישו מת השחירו השמים, נפתחו קברי צדיקים ופרוכת בית המקדש נקרעה לשניים. גופתו של ישוע, ישוע הושמה בתוך מערה ואבן גדולה סגרה את פתחה. חיילים רומאים הוצבו בפתח המערה, אך ביום ראשון הם גילו כי המערה הייתה רקע. ישו קם לתחייה, הסתובב בין מאמיניו במשך 40 יום ואז הגיע להר הזיתים ומשם עלה השמיימה.

מיד לאחר מותו, התפללו היהודים ומאמיניו של ישו יחד. אך עד מהרה היהודים החלו לראות במאמיניו של ישו ככופרים. הוויכוח ביניהם התבסס על השאלה, האם המשיח כבר הגיע או לא? במילים אחרות, האם תחייתו של ישו היא ביאת המשיח?

מאמינו של ישו האמינו שהוא המשיח. הם ביטלו את יסוד העם הנבחר והארץ המובטחת וביטלו מצוות יהודיות רבות, בין השאר ברית מילה וכשרות. תלמידיו הפכו לשליחים והחלו להסתובב בקהילות שונות ולספר על הבשורה החדשה שהביא ישו, ישוע לעולם.

חנה:     אז העולם הנוצרי בעצם מתחיל ביום שבו התלמידים הופכים להיות שליחים.

יובל:     זוהי שוב חנה בנדקובסקי שמנהלת את מרכז ירושלים ליחסי יהודים-נוצרים.

חנה:     ומתחילים לבשר את החדשות הטובות בעולם, את הבשורה, את הגוספל. בא מהמילים good spell. הם מתחילים לבשר. הבשורה ביוונית "אוונגליון", אז האוונגליקיים או "אוונגליסטים" כמו שבטעות קוראים להם או כל מיני קהילות שמתייחסות למילה הזאת של לשאת את הבשורה, הן מדברות על זה שהולכים להפיץ את הבשורה, הולכים לבשר בעולם את החדשות הטובות. החדשות הטובות שאנחנו בדרך לגאולה. עוד מעט ישוע חוזר ואנחנו בדרך לגן עדן לחיי נצח בלי סבל ובלי מוות.

ד"ר ביבלניק:      הנצרות הייתה דת במחתרת במשך כמעט 300 שנה. ב-313 היא מקבלת מעמד של דת מותרת, דת חוקית לא רשמית, לא דת האימפריה. קונסטנטינוס הראשון הגדול, ע"פ העולם הנוצרי, מאפשר לנצרות להיות דת מותרת.

אימו של הקיסר, הלנה הקדושה. מסתובבת בא"י ויש לה חלום, חיזיון. ואז היא אומרת, במקום הזה שיש כאן מקדש אלילי, כאן נולד ישו. היא הופכת מקדש אלילי בבית לחם לכנסיית המולד. היא מגיעה לירושלים, 02, מוצאת חתיכת עץ ואומרת זה הורה קרוס, זה הצלב האמיתי. וכאן סיפור הצליבה. ואז הופכים מקדש אלילי לכנסיית הקבר. מי שהיה בכנסיית הקבר בירושלים יודע שיש שורה של כנסיות ויורדים במדרגות, יש מקום שלפי המסורת שם הלנה מצאה את הורה קרוס, הצלב האמיתי.

ז"א, מתחיל להיות תהליך של ניצור בא"י. א"י מתחילה להיות ארץ נוצרית.

יובל:     הדת הנוצרית הלכה והתפתחה אך נותרה דת נרדפת ברחבי האימפריה הרומית עד לשנת     313 עת הפכה לדת מותרת.

ד"ר ביבלניק:      325 בעיר ניקאה. ניקאה נקראת היום איזניק. עיר קרובה לאיסטנבול הנוכחית. הייתה הועידה הגלויה הראשונה של המאמינים בישו. 300 שנה הדת הייתה במחתרת, היו הרבה מאוד חילוקי דעות.

בוועדת ניקאה הגיעו למעלה מ-300 כהני דת שמאמינים בישו בתור משיח. ועידת ניקאה תגיד דבר כזה, האב, הבן ורוח הקודש היו קיימים מאז ומתמיד. כשאנחנו אומרים אב, אנחנו מתכוונים לאותו כוח יוצר ובורא שיש לאל. כשאנחנו אומרים בן, אנחנו מתכוונים לכך שהאל לבש צורת אנוש, הפך לבשר, מה שנקרא incarnation. רוח הקודש בעצם היא פועלו של האל בהנהגת קהילת המאמינים. זה הרצון האלוהי שמוביל את המאמינים להאמין בו. זו ההשגחה האלוהית.

יובל:     השגחה אלוהית על הקהילה.

ד"ר ביבלניק:      על המאמינים. צריך לזכור משהו מאוד חשוב. אין נצרות בלי יהדות. אין נצרות בלי הברית הישנה. אין נצרות בלי החגים היהודיים. פסח זה פסחא של הנצרות, שבועות זה פנטקוסטס. אין נצרות בלי רצח ישו וע"פ הברית החדשה, היהודים הם אלה שביקשו את מותו של ישו. אין נצרות בלי יהדות לטוב ולגרוע, כמו שכותב באוונגליון ע"פ יוחנן, הלוגוס, והמילה הפכה לבשר". האל מחליט להפוך לבשר כדי לכפר, על מה מכפרים? על החטא הקדמון. מהו החטא הקדמון? חטא היוהרה שבגללו היה גירוש גן עדן.

חנה:     כמו בכל דת של טקסט, אם רוצים לחפש את התוכנית האלוהית לעולם אז צריך לגשת לטקסטים. והטקסטים, כתבי הקודש הנוצרים הם הברית הישנה והברית החדשה. הברית הישנה זה בעצם התנ"ך, אבל עם קצת תוספות וסדר שונה, לכן אי אפשר לקרוא לזה תנ"ך, לכן ברית ישנה. והברית החדשה נקראת כספר המשך לתנ"ך. ובתוך כתבי הקודש הנוצרים אפשר בעצם לקרוא לפי התפיסה הנוצרית, את התוכנית של האל לעולם. התוכנית של האלוהים לעולם מתחילה בהתחלה, מתחילה בבראשית.

לפי הקריאה הנוצרית של הסיפור, אלוהים ברא את העולם מושלם, יפה. אדם וחווה יושבים, נהנים בגן עדן, כולם התבקשו לא לגעת בשני עצים. ואז 5 דקות אחרי שנבראו ברוב גאוותם ותאוותם אל הפרי האסור, הם אוכלים מעץ הדעת. ואי הציות הזה מוביל לגירוש שלהם מגן עדן ולעונשים שכוללים לידה בעצב, עבודה קשה ולפי התפיסה הנוצרית, מוות. לפי התפיסה הנוצרית בגן עדן היינו אמורים לחיות חיי נצח. מרגע שגורשנו הפכנו להיות ברי מוות.

את העונשים האלה אנחנו נושאים עם הגורם לעונש, החטא. ז"א, לא סתם אנחנו ירשנו מאדם וחווה שתי עיניים, אף, פה, עונשים וסבל, כאב ומוות, אלא גם ירשנו את החטא, החולשה, את הנטייה הזאת להיכשל שוב ושוב בחטאים של גאווה ותאווה וזה החטא הקדמון.

ד"ר ביבלניק:      ואז אלוהים בא לתת אפשרות של כפרה לחטא הקדמון. ומי יזכה לכפרה של החטא הקדמון? המאמינים בישוע ולכן זה מעגל שנסגר.

יובל:     לבד מארבעת האוונגליונים, הברית החדשה כוללת 21 איגרות המספרות על פנייתם של השליחים לעמים שונים להם הם מסבירים את עקרונות הנצרות.

ד"ר ביבלניק:      לפי ספר, מה שנקרא ספר מעשי השליחים, כשהיו תלמידי ישו מכונסים בחג השבועות, 7 שבועות לאחר פסח נשמע קול משמיים וכל התלמידים החלו לדבר שפות שלא הכירו קודם לכן. הדבר הזה נתפס כמתן הברית החדשה. ז"א, חג השבועות של היהודים נקרא מתן תורה. חג השבועות של הנצרות יהיה מתן הברית החדשה. מכיוון ששבועות זה 50 ימים, זה נקרא פנטקוסטס. פנטקוסט זה 50 ימים.

יובל:     ספרי הברית החדשה חוץ מהבשורה ע"פ מתי, נכתבו כולם ביוונית. חלק מהמשמעויות המקוריות אבדו בתרגום.

ד"ר ביבלניק:      לדוגמא, פונטיוס פילטוס שואל, את מי לשחרר? אם אני עובר לאנגלית או לספרדית, את מי לשחרר? את ג'יזס או את בראבס? אין לזה משמעות. אבל אם אני אומר את מי לשחרר, את ישו או את בראבא? מה זה בראבא? בראבא זה סתם אדם, בן של אבא, בשר ודם. רק כשאתה אומר בראבא, אתה מבין שבראבא זה בן אנוש וכו'. אז המקור אבד.

זה אומר שלכנסייה הקתולית שהיא הגדולה ביותר בעולם שמונה בערך כמיליארד בני אדם שנולדו אליה. זה לא אומר שהם מקיימים, חלקם הם אתאיסטים אבל נולדו כקתולים, לא היה שום טקסט במקור.

בין 380 לשנת 410 בערך 30 שנה, בבית לחם ישב אדם בשם הירונימוס. אם תרצו הירונימוס הקדוש והוא זה שתרגם את כל התנ"ך ללטינית, זה נקרא הוולגטה. רק במאה ה-16 התרגום הזה הפך לתרגום המקובל. שימו לב, תרגום זו בעיה. סתם לצורך העניין, אדם נקרא אדם כי הוא בא מהאדמה. אבל אתה לא שומע שקוראים לו earthor מלשון earth או אתה לא שומע שליצחק קוראים laughter מלשון לצחוק. יש כאן בעיה כשאתה מתרגם.

יובל:     הברית הישנה מקבילה לתנ"ך שלנו, אך היא כוללת סדר שונה וגם ספרים אחדים שלא נכנסו לתנ"ך, כמו למשל ספר טוביה, יהודית, חוכמת בן סירא, ברוך, המכבים ואחרים.

שאלתי את ד"ר ביבלניק מה ההבדל בין מבנים נוצרים שונים כמו כנסיה, קתדרלה, בזיליקה וקפלה. הוא הסביר לי שאלו הם מונחים של הכנסייה הקתולית והכנסייה היוונית אורתודוכסית. כנסייה היא מקום התכנסות עם מזבח שבו עורכים את הטקס הנוצרי, המיסה.

בזיליקה היא כנסייה המציינת נס שאירע במקום או המחזיקה בשריד או בחפץ קדוש. בזיליקות ברחבי העולם טוענות כי הן מחזיקות בתכריכי ישו או בטבעת הנישואין של מרים אימו. יש למעלה מ-1800 בזיליקות קתוליות ברחבי העולם.

קתדרלה היא כנסייה מפוארת יחסית שבה יושב הבישוף של העיר. קתדרה ביוונית פירושה מושב או כיסא.

קפלות הן פשוט כנסיות קטנות כפי שניתן למצוא בשדה תעופה, בתי חולים או בצידי הדרך במדינות בהן מתגוררים נוצרים.

בשנת 313 לאחר כ-250 שנים במחתרת, הפכה הנצרות לדת מותרת באימפריה הרומית. עד סוף אותה מאה היא הפכה לדת הרשמית של האימפריה. כל מקדש אלילי הפך לכנסיה. והבישוף של רומא נהיה מנהיג הכנסייה הרומית-הקתולית. ב-1000 השנים הבאות הפכו עמים רבים באירופה לנוצרים כולל הוויקינגים ועמי מזרח אירופה.

דווקא אז נקלעה הנצרות לסחרור. מרטין לותר נולד בשנת 1483 בגרמניה של ימינו. הוריו היו חוואים פשוטים. כעבור 18 שנה עמד מרטין לותר להפוך לעו"ד, אלא שהוא נקלע לסערת ברקים. ברק אחד פגע בסמוך אליו. לותר החליט שזהו סימן משמיים והפך לנזיר. בגיל 27 הגיע לותר לכנס ברומא והתאכזב. הוא ראה עושר ושחיתות בקרב הכמרים הקתולים. מבנים מרהיבים בקריית הוותיקן ומכירת השטרות. תמורת סכום כסף גדול, קנו אנשים מסמך חתום ע"י איש דת שהבטיח כי האל ימחל לך על חטאיך הגדולים ביותר תמורת כסף.

משחזר לותר לגרמניה הוא הפך למרצה לתאולוגיה. אט אט הוא הבין כי הדת התרחקה ממטרתה המקורית. הוא טען שהכנסייה לא רק הפכה את הדת למוצר שנמכר להמונים ושנולד לממן את הכנסיות המפוארות ואת חיי הפאר של בכירי הכנסייה הקתולית, אלא גם הפכה לדת שמבוססת על יצירת פחד בקרב מאמיניה.

לותר כתב 95 תזות או תלונות שבהן טען כי הדת צריכה יותר אהבה ופחות הפחדה. הוא האשים את הכנסייה כי אינה פועלת על פי הברית החדשה. הוא גם טען שאין צורך בנזירים או בהתנזרות, שאין צורך בכתבי מחילה שעולים כסף. שאת התפילות צריך לערוך בגרמנית או שפות מקומיות ולא בלטינית שהמאמינים לא הכירו.  ולותר גם טען שהדת צריכה להתקרב חזרה לאדם.

הטקסט שכתב הדהים רבים ועד מהרה הוא תורגם מלטינית לגרמנית ובעזרת מכונות דפוס שהומצאו רק שנים ספורות קודם לכן, הופץ המכתב שלו בכל רחבי אירופה. האפיפיור קרא ללותר לחזור בו מדבריו, אך לותר החל לכתוב ספרים שבהם הסביר את טענותיו. לאחר חילופי דברים בינו לבין האפיפיור, הועמד לותר למשפט שאליו הגיע מלווה בהמוני תומכים. לותר נמצא אשם ודמו הותר לכל.

למזלו שליט מקומי בחר להגן עליו, ביים חטיפה והחביא אותו בטירתו במרכז גרמניה. לותר גידל את זקנו והחל לתרגם את הברית החדשה והברית הישנה מיוונית לגרמנית כדי לאפשר לכל גרמני לקרוא את הטקסטים בעצמו. עד אז שמרה הכנסייה את הזכות לקרוא בכתבי קודש והציבה את הכמרים בתור מתווכים בין המאמינים לאלוהים.

לותר הפך לאדם פופולרי וכמה נסיכים גרמנים החלו לתמוך בו ולאמץ את הדרך החדשה שיצר. לתומכיו הרבים קראו פרוטסטנטים מהמילה PROTEST = מחאה. במהלך השנים הפך השם לתיאור של תנועות הנצרות המערבית שאינן כפופות לכנסייה הקתולית. בתחילת דרכו, טען לותר כי יחס הכנסייה הקתולית ליהודים גרם להם לברוח מהנצרות. הוא האמין שהדת החדשה שלו תהפוך את היהודים לנוצרים טובים. משהדבר לא קרה, הפך לותר לשונא יהודים מובהק ואף פרסם ספר שלם כנגד יהודים. בספרו הוא טען כי יהודים הם חוטפי ילדים ומרעילי בארות.

לותר הלך לעולמו בגיל 62. הוא הותיר אחריו עשרות אלפי מאמינים וסדר יום חדש בעולם הנוצרי. מעריכים כי עד לשנת 1600 10% מהנוצרים בעולם הצטרפו לדת הפרוטסטנטית. הדבר הוביל למלחמות רבות בין הקתולים לפרוטסטנטים שבהם נהרגו מיליוני בני אדם.

לאחר השואה כנסיות פרוטסטנטיות רבות התנערו מכתביו של לותר כנגד היהודים. כיום, הדת הנוצרית היא הדת הגדולה בעולם. בעלת כ-2.5 מיליארד מאמינים. מהם כמיליארד קתולים, קרוב למיליארד פרוטסטנטים ובהם זרמים שונים, לותרנים, אנגליקנים, אוונגליים ואחרים. ישנם גם כרבע מיליארד נוצרים אורתודוכסיים ברוסיה, יוון ומזרח אירופה בעיקר.

זהו, סיכמנו כמה אלפי שנים בפחות משעה. בפרק הבא נשוחח על יחסי יהודים-נוצרים לאורך השנים, יחסי נוצרים ומדינת ישראל ונשמע מפי שליחות על פעילויות בקהילות שבהם חיים נוצרים רבים.

תודה לד"ר פנחס ביבלניק ולחנה בנדקובסקי. מחקר, ראיונות וקטעי קישור יובל מלחי. עריכת לשון, דינה בר מנחם. עריכת סיפור, אסף רפפורט ויובל מלחי. מיקס ועיצוב פסקול אסף רפפורט. מפיק ראשי רני שחר. מנהלת התוכן של הסדרה מטעם בית הספר לשליחות של הסוכנות היהודית, מאיה מורג. הפרק הוקלט באולפני סופה סאונד.

נתראה בפרק הבא.

Podcast: Play in new window | Download (35.7MB)

Subscribe: Google Podcasts | Pandora | iHeartRadio | TuneIn | Deezer | RSS | More