פרק 219: צעירים חסרי מנוע – ימיה הראשונים של שייטת 13

לפני מספר חודשים פנה אלי אבנט קליינר שסבו היה ממקימי שייטת 13. עבדנו, חקרנו וכתבנו והתוצאה כאן לפניכם. הרבה בזכות אבנט.

שייטת 13, יחידת העלית של חיל הים, אנשי הצפרדע, אנשי הדממה היא אחת היחידות הנסתרות והמיוחדות שיש לצה"ל. היא נחשבת ליחידה יוצאת דופן גם בקרב צבאות העולם.

לוחמיה פועלים בסתר כמעט בכל מזג אוויר, בכל סוג קרקע ולרוב בהצלחה מופתית. אך ראשיתו של הקומנדו הימי, בחבורת נערים חדורי מוטיבציה ודמיון. מפקדה הראשון של שייטת 13, יוחאי בן-נון, סיפר:

"לא היה לנו שום ציוד צלילה, ולא עלה בדעתנו שאפשר להשתמש בסנפירים או מסיכה… לא היה לנו שום ניסיון ולמדנו את הנושא בדרך הקשה על בשרנו. התלבטנו, התקשינו ופספנו הרבה פעולות, אבל עם הזמן למדנו מהשגיאות של עצמנו, הפקנו לקחים ושיפרנו את שיטות הביצוע. פעלנו ברצף פעולות במשך כשנתיים ועשינו פעולות רבות שרובן לא הגיע לשלב ביצוע או נכשלו. ואת אלא שהצליחו, אי אפשר לסווג אפילו כעקיצה בזנבו של האריה הבריטי. הכוונה שלנו היתה להוציא אותם מהכלים ואני חושב שאת זה השגנו. היינו קבוצה קטנה ובלתי סדירה שישבה בסככת סירות ותכננה כיצד להכות בבריטים. צפינו עליהם במשך שבועות ארוכים, ובכל פעם שמצאנו פרצה תקפנו. הם הביאו יחידות עילית, תלו פנסים, זרקו מטענים שמו מחסומים הביאו סירות פטרול הוציאות את האוניות מהנמל ואף שלחו אותם לקפריסין וכל זאת כדי להגן על כלי השיט בפני חבורת צעירים בת פחות מעשרים אנשים. חבורה ששחתה בבגדי ים, מכוסים בגריז, שפכטל ביד… ועלי אקליפטוס על הראש".