הילדה שרצתה להיות ציונית

הילדה שרצתה להיות ציונית13512075_809263102506998_8433480651961037655_n

רג'ינה לוקאי נולדה בעיר אירביל בעירק בשנת 1933. לאביה היה מפעל לבגדי נשים והוא עסק גם בנדלן. בגיל 16 שמעה רג'ינה על אסיפה של תלמידים יהודים ומשהתגנבה לאסיפה גילתה שהתלמידים לומדים עברית בסתר. באותם ימים היה אסור היה בעירק להשתייך לתנועה הציונית או ללמוד עברית. התלמידים הצעירים לקחו על עצמם סיכון עצום.

לאחר שהצטרפה לקבוצה שונה שמה של רג'ינה להרצליה והיא הפכה במהרה לאחת המדריכות. הבנות באירביל לא הלכו לבית הספר וחלקן לא ידעו קרוא וכתוב. לאחר לימודי העברית רבות שאבו בטחון עצמי ומרדו בדרך החיים המסורתית של משפחתם. אחדות אף ברחו לישראל לפני ואחרי הקמת המדינה.

באחד הימים הגיעו שוטרים לביתה של הרצליה ומצאו מכתב בעברית שקיבלה מחברה בישראל. הרצליה ניסתה להסביר לשוטרים של ידעה כי הדבר אסור אך היא נאסרה והושלכה לכלא בחברת גברים. באותו לילה לא עצמה עין מחשש שיאנסו אותה. בבוקר הציעה לאסירים לכתוב למענם מכתבים ואף לקרוא מכתבים שקיבלו מביתם. האסירים שמחו והגנו על הרצליה אף מפני הסוהרים.

לאחר מכן הועברה הרצליה לתא של גברים שפונה במיוחד בשבילה, סמוך לשירותים מצחינים. היא שהתה שם לבדה. פעמיים בשבוע נלקחה הרצליה לחקירה בה עונתה קשות. הסוהרים בעטו בה, תלשו את שערות ראשה, ירקו עליה וקיללו אותה כדי להוציא ממbה הודאה. היא הייתה ילדה בת 16, אבל הרצליה לא נשברה.

במשך שישה חודשים שהתה הרצליה בתא ללא מיטה. מהבית דאגו לה למזרן ושכרו ילד שיביא לה אוכל לבית הסוהר. הרצליה ביקשה כי לא יעשו פעולות נוספות למענה, מפני שחששה לגורל משפחתה.

ללא משפט המשיכה הרצליה לשבת עוד שישה חודשים בכלא עד שנלקחה למשרדי המשטרה החשאית בעירק. משהגיעה למשטרה נלקחה לחדר חקירות שם הצמידו שיפוד חד לצווארה ואיימו עליה כי אם לא תודה במעשיה, ישחטו אותה. מהחדר הסמוך נשמעו זעקות של יהודים שעברו עינויים נוראיים. הרצליה לא נשברה.

לאחר שסירבה להודות היא נלקחה לבית דין צבאי, שם, גזרו עליה שבעה שופטים עוד שנה וחצי מאסר. הרצליה הוכנסה לכלא נשים יחד עם אסירות פליליות ערביות ואסירות יהודיות שהואשמו בקומוניזם. בבית הסוהר הפשיטו את הרצליה והלבישו אותה בשק יוטה מלוכלך, דוקרני ומלא כינים. הרצליה לא נשברה.

בכלא האסירות הוכרחו לכבס את מדי האסירים הגברים שהיו מלוכלכים בצואה. הן היו משפשפות בגדים מבוקר עד ערב עד שהרגישו כי עורן נתלש ממקומו. האסירות זכו למזון מועט ביותר שכלל לחם ותמרים. הן היו רעבות וכואבות. אבל הרצליה לא נשברה.

לאחר שהחליטו כי המצב בלתי נסבל פתחו האסירות בשביתת רעב. מנהל בית הסוהר ניסה לגרום לאסירות להפסיק את השביתה, איים עליהן כי רופא יקרע את בתוליהן, קרעו את בגדיהן וההיכו אותן באלות. לאחר 21 יום נלקחה הרצליה המעולפת לבית החולים שם הוחדר לה צינור הזנה והיא הואכלה בכפיה.

לאחר שביתת הרעב הקלו שלטונות בתי הסוהר על האסירות והוסיפו מזון לתפריט. לאחר שנתיים קשות ביותר, שוחררה הרצליה מבית הסוהר, איתנה ברוחה. הרצליה לא נשברה.

בהזדמנות הראשונה שנקרתה בפניה, ברחה הרצליה מעירק ועלתה לארץ. היא התיישבה ב…חיפה.

בהשראת סיפורה נעשה הסרט הישראלי 'צמות'.

הילדה שרצתה להיות ציונית רג'ינה לוקאי נולדה בעיר אירביל בעירק בשנת 1933. לאביה היה מפעל לבגדי נשים והוא עסק גם בנדלן. בגיל 16 שמעה רג'ינה על אסיפה של תלמידים יהודים ומשהתגנבה לאסיפה גילתה שהתלמידים לומדים עברית בסתר. באותם ימים היה אסור היה בעירק להשתייך לתנועה הציונית או ללמוד עברית. התלמידים הצעירים לקחו על עצמם סיכון עצום. לאחר שהצטרפה לקבוצה שונה שמה של רג'ינה להרצליה והיא הפכה במהרה לאחת המדריכות. הבנות באירביל לא הלכו לבית הספר וחלקן לא ידעו קרוא וכתוב. לאחר לימודי העברית רבות שאבו בטחון עצמי ומרדו בדרך החיים המסורתית של משפחתם. אחדות אף ברחו לישראל לפני ואחרי הקמת המדינה. באחד הימים הגיעו שוטרים לביתה של הרצליה ומצאו מכתב בעברית שקיבלה מחברה בישראל. הרצליה ניסתה להסביר לשוטרים של ידעה כי הדבר אסור אך היא נאסרה והושלכה לכלא בחברת גברים. באותו לילה לא עצמה עין מחשש שיאנסו אותה. בבוקר הציעה לאסירים לכתוב למענם מכתבים ואף לקרוא מכתבים שקיבלו מביתם. האסירים שמחו והגנו על הרצליה אף מפני הסוהרים. לאחר מכן הועברה הרצליה לתא של גברים שפונה במיוחד בשבילה, סמוך לשירותים מצחינים. היא שהתה שם לבדה. פעמיים בשבוע נלקחה הרצליה לחקירה בה עונתה קשות. הסוהרים בעטו בה, תלשו את שערות ראשה, ירקו עליה וקיללו אותה כדי להוציא ממbה הודאה. היא הייתה ילדה בת 16, אבל הרצליה לא נשברה. במשך שישה חודשים שהתה הרצליה בתא ללא מיטה. מהבית דאגו לה למזרן ושכרו ילד שיביא לה אוכל לבית הסוהר. הרצליה ביקשה כי לא יעשו פעולות נוספות למענה, מפני שחששה לגורל משפחתה. ללא משפט המשיכה הרצליה לשבת עוד שישה חודשים בכלא עד שנלקחה למשרדי המשטרה החשאית בעירק. משהגיעה למשטרה נלקחה לחדר חקירות שם הצמידו שיפוד חד לצווארה ואיימו עליה כי אם לא תודה במעשיה, ישחטו אותה. מהחדר הסמוך נשמעו זעקות של יהודים שעברו עינויים נוראיים. הרצליה לא נשברה. לאחר שסירבה להודות היא נלקחה לבית דין צבאי, שם, גזרו עליה שבעה שופטים עוד שנה וחצי מאסר. הרצליה הוכנסה לכלא נשים יחד עם אסירות פליליות ערביות ואסירות יהודיות שהואשמו בקומוניזם. בבית הסוהר הפשיטו את הרצליה והלבישו אותה בשק יוטה מלוכלך, דוקרני ומלא כינים. הרצליה לא נשברה. בכלא האסירות הוכרחו לכבס את מדי האסירים הגברים שהיו מלוכלכים בצואה. הן היו משפשפות בגדים מבוקר עד ערב עד שהרגישו כי עורן נתלש ממקומו. האסירות זכו למזון מועט ביותר שכלל לחם ותמרים. הן היו רעבות וכואבות. אבל הרצליה לא נשברה. לאחר שהחליטו כי המצב בלתי נסבל פתחו האסירות בשביתת רעב. מנהל בית הסוהר ניסה לגרום לאסירות להפסיק את השביתה, איים עליהן כי רופא יקרע את בתוליהן, קרעו את בגדיהן וההיכו אותן באלות. לאחר 21 יום נלקחה הרצליה המעולפת לבית החולים שם הוחדר לה צינור הזנה והיא הואכלה בכפיה. לאחר שביתת הרעב הקלו שלטונות בתי הסוהר על האסירות והוסיפו מזון לתפריט. לאחר שנתיים קשות ביותר, שוחררה הרצליה מבית הסוהר, איתנה ברוחה. הרצליה לא נשברה. בהזדמנות הראשונה שנקרתה בפניה, ברחה הרצליה מעירק ועלתה לארץ. היא התיישבה ב...חיפה. בהשראת סיפורה נעשה הסרט הישראלי 'צמות'.

Check Also

הדוב שנלחם בנאצים

סיפור על דוב שאהב לעשן, לשתות ולשאת פגזים בשנת 1942 הוצאו אסירים פולנים ממחנות הגולאג …

25 comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *