הם היו אלילי מוזיקה בעירק ובמזרח התיכון בשנות ה-30 וה-40. הם ניגנו והלחינו יצירות לגדולי המוזיקאים – עבד אל ווהב, אום כולתום וסלימה מוראד.

בהופעות שלהם הקהל היה משתגע, מצטמרר ומזיל דמעה. לעיתים לא נתנו להם לרדת מהבמה.

הם היו מוזיקאים שכל ילד הכיר. מלכים, נסיכים ואמירים בכל רחבי המפרץ הפרסי היו חברים שלהם.

ואז הם עלו לארץ והפכו למוזיקאים אנונימיים. המוזיקה הפכה לתחביב ולמחייתם הם מכרו ביצים בשוק. שמם נמחק באופן רישמי בעירק. השירים שלהם הפכו להיות "מוזיקה עממית". הלב שלהם נשבר.

בשנות ה-2000 כשמשטרו של סדאם חוסיין נפל, נפתחו הארכיונים בעירק. לפתע החלו עירקים לגלות כי השירים האהובים עליהם נכתבו בידי יהודים והאחים קמו שוב לתחייה. בשנים האחרונות הם תפסו  מקום של כבוד בעירק ובעולם הערבי, נעשו עליהם תכניות טלוויזיה ורדיו, ערבי תרבות בכל העולם ובפורומים של חובבי מוסיקה ערבית, כותבים עליהם דברי שבח והלל.

אז היה סיפורם הבלתי יאמן של סאלח ודאוד אל-כווייתי שהוזנחו ונשכחו אך קמו לתחייה עשרות שנים לאחר מותם.

האזינו לעוד פרק מרתק בסדרה גיבורים נשכחים.

הפרק הופק בשיתוף עם בית אבי חי בירושלים – בית של יצירה יהודית-ישראלית מקורית

מוזיקה

• דודו טסה והכוויתים – אשרב כאסכ ותהנא
• סלאח ודאוד אל כווייתי – וואלה עג'בני ג'אמאלאק
• דודו טסה והכוויתים – תהדיני
• Kevin Macleod – Reaching Out
• דודו טסה והכוויתים רחבת תיאטרון יפו – עלא שוואטי דג'לה מור
• דודו טסה והכוויתים – וואלה עג'בני ג'אמאלאק
• סלאח ודאוד אל כווייתי – רוחי תליפת
• TeknoAXE's – Thirst for Water
• דוב ותפטר (יא סלימה) – דודו טסה והכוויתים עם נינט טייב

עיצוב התמונה הראשית של הפרק- תמר לוריה – tamar.lourie@gmail.com

מי היו הזמרים שהערצתם בילדותכם? מה הם היו בשבילכם? מה הם בשבילכם היום? מה קורה כאשר אתם שומעים שיר של זמר שהערצתם בילדותכם? בשנות העשרה? מי אוהב אותך יותר ממני? לתת? ים של דמעות? הקיץ האחרון? היו לילות? אני ואתה נשנה את העולם? כמה טוב שבאת הביתה? ארץ חדשה? מייקל ג'קסון? דייר סטרייטס? ווהאם? הביטלס? נירוונה? היי פייב…

ועכשיו תארו לכם שיום אחד הייתם פוגשים את אותם זמרים ברחוב. ולא רק ברחוב אלא הנה הם יושבים על כסא והם ממש מולכם. ופתאום הם מדברים אתכם. אותם זמרים שאתם כל כך מעריצים. הם מדברים אתכם והם מציעים לכם ביצים או כלי בית.

שלמה אלקוויטי ידע שאביו היה מוזיקאי בעירק, אך אביו, סאלח, מעולם לא דיבר על  כך "יותר מדי". בתקופת מלחמת המפרץ היה שלמה בלונדון בִּפְגִישָׁה כאשר לפתע נכנס ללובי של המלון שר כווייתי מְלַוָּה בְּפָמַלְיָה גְּדוֹלָה. שלמה ביקש מעמיתו כי יציג אותו בפני השר. עמיתו של שלמה הכיר את דוברו של השר ואמר לו כי שלמה הוא בנו של הנגן  אל כוויתי. לאחר מספר דקות קרא השר את שלמה אליו. אתה הבן של איזה אל כווייתי שאל השר? "אני בנו של סאלח אל כווייתי" ענה שלמה.

לפתע, החל השר לרעוד, עיניו התמלאו בדמעות ובהתרגשות גדולה שאל "אתה יודע מי היה אבא שלך בשבילי? בשבילנו?" השר סיפר לשלמה כי אביו נהג ללכת לישון כאשר צלילי כינורו של סאלח ממלאים את חלל הבית בכוויית.  היה משהו בהתרגשותו של השר שלא הניח לשלמה. לפתע הבין, כי אולי הוא לא יודע באמת מי היה אביו בעירק.

לאחר מחקר קצר הוציאה המשפחה דיסק לזכרם. לדיסק צורפה חוברת קטנה שהסבירה על פועלם של האחים. מנשה סומך, מי שהיה מנהל מחלקת ההסברה המדינית בקול ישראל בערבית במשך יותר משלושים שנה. מנשה סיפר לי כי בשנת 2005 הוא צפה בתכנית עירקית שם סופר סיפורם המלא של האחים אל כווייתי. וכך הוא מספר על פגישתו עם שלמה…

היום תשמעו סיפור אדיר מרתק על שני מוזיקאים, מהגדולים ביותר בעירק, בעולם הערבי ובמזרח התיכון, סופרסטארים ענקיים, שעלו לארץ והפכו לאנשים… כמעט אנונימיים… ולגיבורים נשכחים.

Podcast: Play in new window | Download (57.9MB)

Subscribe: Google Podcasts | Pandora | iHeartRadio | TuneIn | Deezer | RSS | More