שלום שוורצבארד – הנוקם היהודי

שלום שוורצבארד נולד באימפריה הרוסית, אוקראינה של ימינו, בשנת 1886, שנים רוויות שנאה ואלימות כנגד יהודי רוסיה. שוורצבארד למד את מקצוע השענות והיה חבר בארגון יהודי להגנה עצמית. הוא השתתף בהגנה על הקהילה היהודית בעיר בָּלְטָה, בה התגורר, בעת פוגרום בשנת 1905.Schwartzbard

בשנת 1914 הצטרף שוורצבארד ללגיון הזרים הצרפתי, לחם במלחמת העולם הראשונה, נפצע קשה וזכה ב- "צלב המלחמה הצרפתי". לאחר המלחמה חזר לאוקראינה שם חזה בפוגרומים איומים ונראים שהוצאו תחת ידיו של סימון פטליורה.

סימון פטליורה היה ראש הקבינט האוקראיני בשנת 1919 כאשר אוקראינה הייתה שרויה במלחמת אזרחים. בהוראתו ועידודו התרחשו מאות פוגרומים ביהודי אוקראינה ונרצחו עשרות עד מאות אלפים. במחקר שנערך מאוחר יותר התברר כי במהלך 1918-1921 התרחשו כ- 1400 פוגרומים* ביהודי אוקראינה בהם נרצחו בין 30 אלף ל- 250 אלף** יהודים. רובם המכריע התרחש ב-1919. בחלק מהמקרים התרחשו הפוגרומים באותה קהילה בהפרש של מספר שבועות.

הפוגרומים הללו היו נוראיים ויותר מ-10 אחוז מהנרצחים היו ילדים. הפורעים אנסו נשים וילדות, סבתות ונכדות, גררו יהודים על השלג, כרתו איברים, העלו בתים באש כאשר היהודים נעולים בתוכם, הוציאו עוברים מבטנם של נשים הרות ועוד מקרי זוועה שהופכים לי את הבטן ואחסוך זאת מכם. אלו היו פוגרומים אכזריים מאין כמותם.zhitomir

בשלב מסוים פטליורה נמלט לפולין ושנים ספורות לאחר מכן לצרפת. במאי 1926 יצא פטליורה ממסעדה בפריז, ושוורצבארד שעקב אחריו וארב לו, ירה בו שבעה כדורי אקדח.

שוורצבארד מסר את אקדחו לשוטר שהגיע לזירה וטען כי הרגע רצח רוצח גדול. הוא הועמד למשפט באשמת רצח, וארגונים יהודיים מינו עבורו את הנרי טורֶס, עו"ד מהשורה הראשונה ונכדו של עורך דינו של אלפרד דרייפוס.

השופט נתן לצדדים 18 חודשים לאיסוף ראיות ואלפי יהודים מכל העולם התנדבו לעזור לשוורצבארד במשפטו. טורֶס גם נסע ברחבי אוקראינה ואסף ראיות רבות. באוקטובר 1927 החל המשפט בו נכחו 500 עיתונאים וכאלף איש.

חבר השופטים של 12 האנשים היה צריך להכריע במשפט. כל רוב היה מספיק כדי למצוא את שוורצבארד אשם ברצח בכוונה תחילה. שוורצבארד נשאל אם הרצח היה מתוכנן. הוא ענה שכן ושהוא עשה זאת כדי לנקום את הפוגרומים הנוראיים שנעשו לבני עמו.pogrom ukraina

במהלך המשפט סופרו הזוועות של הפוגרומים שנודעו לעולם כולו והחרידו את השומעים. לאחר שלושה שבועות עמד המשפט בפני סיום. לאחר התייעצות שנמשכה עשרים וחמש דקות, הכריז חבר המושבעים כי מצא את שוורצבארד – זכאי.

שוורצבארד הפך לדמות ידועה, ניסה לעלות לארץ אך הבריטים סירבו לאשר זאת. הוא גייס כספים למען ארגונים
יהודיים כאשר בשנת 1938, בגיל 49, נפטר בדרום אפריקה. עצמותיו הועלו לארץ על פי בקשתו, ונטמנו במושב אביחיל בין חלקת הגדודאים (הגדודים העבריים במלחמה"ע ה-I) ובין החלקה הצבאית של המושב.

800px-Hanokem_street-2b

על שמו של שוורצבארד קרואים מספר רחובות בארץ כולל רחוב "הנוקם" בבאר-שבע.

פטליורה נחשב עד היום לגיבור בארצו בזכות מאבקו למען עצמאותה של אוקראינה. בקייב ישנו רחוב ראשי על שמו ופסלים רבים מספרים את סיפורו.

ככה זה (לפעמים) בהיסטוריה, הגיבור של אחד הוא הנבל של האחר.

 

375px-Shalom_(Sholem)_grave_in_Avihayil

מקורות

*גרגל ביצע מחקר מקיף וספר פוגרומים בין השנים 1918-1921. נמצא במאמרו של גור אלרואי (הפניה למטה), עמוד 414

**הצלב האדום העריך ב-30,500 אך יהודים רבים בכפרים נידחים לא נספרו. אליאס חפץ מעריך 120,000, אליעזר דוד רוזנטל 250,000, גרגל העריך 100,000 פצועים והרוגים גם יחד.

עוד על פוגרומים במאמר של פרופסור גור אלרואי –http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/23/gur-alroey.pdf

לקריאה נוספת על המשפט – The Evolution of Modern Jewish History, Gerald Ziedenberg

Posted by | View Post | View Group

Check Also

הדוב שנלחם בנאצים

סיפור על דוב שאהב לעשן, לשתות ולשאת פגזים בשנת 1942 הוצאו אסירים פולנים ממחנות הגולאג …

2 comments

  1. ב"ה
    כתבה מעניינת מאוד אבל איפה ההורדה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *