ארצה עלינו ועלינו ועלינו

אתמול (9.6.2015) העברתי הרצאה במרכז היהודי ערבי לשלום בגבעת חביבה. המכון עושה עבודה ברוכה וקשה בטירוף.

הִרְצֵתי לצד פרופסור מוסטפא כבהא, ראש המחלקה להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה, פרופסור באונ' בן גוריון בנגב וחוקר\סופר\מרצה בעל שם עולמי.

100פרופ' כבהא הרצה על הנַכְּבָּה באזור ואדי ערה. עלי הוטל לספר את הצד "היהודי-ישראלי". בחרתי שלא להיכנס לתוך ויכוח על הנכבה ובמקום זה סיפרתי להם את הסיפור של היישוב היהודי בארץ ישראל ב-1000 השנים האחרונות.

סיפרתי להם על נטישת היישוב לאחר מרד בר-כוכבא והחזרה אליו. סיפרתי על העזיבה בסוף המאה שלישית בגלל לחץ כלכלי. על השלטון היעיל הביזנטי שהגביל את היהודים וכמה הם שמחו כשהמוסלמים כבשו את הארץ. על כמה הארץ לא הייתה חשובה למוסלמים ושירושלים אינה מופיעה במקורות ערביים עד המאה ה-14.

סיפרתי על כך שהמוסלמים סגרו בפני היהודים את האפשרות למשרה ממשלתית והיו למעשה אזרחים סוג ב'. על הקהילות היהודיות בא"י שהושמדו לחלוטין עם כיבוש הצלבנים והסבל המשותף ששני העמים חוו. סיפרתי על העליות מספרד של יהודים שברחו מפרעות שהחלו בשנת 1391.1930_Jewish_immigrants_to_Palestine

סיפרתי על העלייה גדולה של עקורי ספרד וצאצאיהם לצפת משנת 1520, בה הם הביאו לארץ טכנולוגיות חדשות בתחום הדפוס, בטישת בדים ודייג. שהם גרמו לפריחה כלכלית באזור הגליל. שיהודים התגוררו בעשרות יישובים בארץ, חלקם יישובים יהודים וחלקם מעורבים – עין זיתים, ביריה, עלמא, כפר כנה, כפר חנניא, יסיף, שפרעם, כבול, קיסריה, חברון, שכם, פניאס (בניאס), מעון, טבריה, כפר חקוק, ג'וליס, ירושלים, עזה, עכו, יפו, חיפה, רמלה, ג'נין ואפילו בעגלון בעבר הירדן המזרחי.

סיפרתי על הדרכים הגרועות, שודדי הדרכים ושודדי הים המלטזים שארבו לספינות מוסלמיות מול חופי א"י, העובדה שליהודים אסור היה לאחוז נשק, שהקהילה היהודית כללה גם מוסתערבּים – יהודים שהמשיכו לגור בארץ מִקַּדְמַת דְּנָא.

סיפרתי על כך שיהודים נסחטו שוב ושוב בידי מושלים ונכבדים מושחתים, ושאנשי דת יהודים ומוסלמים כאחד התריעו כנגד בתי הקפה שתפסו את מקוmaps 16th centuryמם של בתי התפילה.

סיפרתי על המחלות והמגיפות שפקדו את כל תושבי הארץ – מחלות עיניים, מחלות ילדים, קדחת, חום גבוה, מחלות זיהומיות של מערכת העיכול, דֶבֶר, אבעבועות שחורות, טיפוס, דלקת קרום המוח ואחרות שהפילו אלפים על אלפים. סיפרתי על רעידות אדמה, שרפות, בצורות והצפות שהחריבו יישובים שלמים.

סיפרתי שליהודים היה אסור לבנות בתי כנסת חדשים או לשפץ את בתיהם והם נאלצו לשחד פקידי ממשל, על כך שהשלטונות החרימו בתי כנסת והפכו אותם למחסנים, שיהודים שקעו בחובות והתרוששו ולעתים לא היה מי שיציל אותם. סיפרתי שליהודים אסור היה לשאוב מים ממאגר המים הגדול על הר הבית ושאסור היה להם להיכנס להר הבית, הר ציון ובתקופות מסוימות גם לכותל המערבי.

סיפרתי שליהודים אסור היה לרכב על סוס בחוצות העיר, שהיו להם צבעי לבוש מסוימים בלבד ושאסור היה להם ללבוש בגדים מפוארים יותר מאלה של המוסלמים. סיפרתי שהם לא התמנו למשרות בכירות במנהל העות'מאני ושהם נאלצו, יחד עם הנוצרים, לשלם מיסים כבדים בהרבה מאלה של המוסלמים. וסיפרתי גם שנשים יהודיות נאלצו לענוד פעמון שהתריע על בואם לבתי המרחץ.

סיפרתי שעדותם של יהודים לא הייתה קבילה בבתי המשפט העות'מאנים והקראתי להם את מה שכתב הנוסע השוויצרי יוהאן לודויג בורקהראד ב-1812 – "כמעט אין מקרה שנוצרי או יהודי ייהנו זמן רב מכוח או רכוש אשר צברו. אנשים כאלה תמיד נכרתים כאשר הם בשיא הצלחתם."

סיפרתי שהתנאים בארץ היו כמעט בלתי אפשריים ליהודים, נוצרים וגם למוסלמים.

סיפרתי שבמאות השנים האחרונות, למרות המצב הקשה ולעתים משפיל, היו גלים אחר גלים של עליות לא"י ושהעלייה ראשונה\שנייה\שלישית, נקראות כך רק ביחס לתקופה האחרונה. תמיד ניסינו לעלות לפה, למקום השומם והצחיח הזה כפי שתארו אותו נוסעי התקופה, מפני שתמיד ראינו במקום הזה את הבית שלנו.

סיפרתי שמעט מאוד השתנה בא"י במהלך 400 שנות השלטון הטורקי, והיום בשונה מפעם, יש לנו ולהם הזדמנויות רבות. שהחיים של שנינו טובים יותר, בטוחים יותר, בריאים יותר. ושאני מקווה שנדע לנצל את הזמנים הטובים הללו, בכדי למצוא דרך לגור כאן יחד.

 

Posted by | View Post | View Group

Check Also

הקוף שהפך לגיבור המלחמה

על קוף דרום אפריקני שהשתתף במלחמת העולם הראשונה בשנת 1915, בפרברי פרטוריה שבדרום אפריקה, גדל …

One comment

  1. שלום הלוי

    קיצורו של עניין, נכון ומעניין. אהבתי.
    רק שחסר שם המחבר.

    על פי מה שאני יודע, שיהודים חיו בארץ ישראל מאז ומעולם , גם חקלאים על אדמתם.
    ברבות השנים והמושלים בארץ, רבים היהודים שנאלצו להתאסלם או למות. להתנצר או למות. ובשני המקרים קיימת הייתה הסכנה המיידים שינושלו מאשמתם. במאות הראשונות בתקופת השלטון הרומי, לאחר כיבוש האיסלם, בתקופה הצלבנית . הממלוכית, העותומנית וכו'.
    כל שלטון וגזרותיו על הלא מוסלמים.

    אך, הכובשים הרבים שהגיעו לארץ ישראל, לא באו להתנחל בה, אלא לשדוד את אוצרותיה בלבד. לרצוח את האזרחים שלא נשמעו למושלים הרבים שעברו כאן .

    כיום, כשאנו רואים מוסלמים ונוצרים בארץ ישראל, קרוב לודאי שאלו הם צאצאי "יהודים אנוסים" שמעולם לא עזבו את אדמתם. עד שגורשו ע"י היהודים במלחמת העצמאות.

    נכון. אותם "יהודים אנוסים" רואים עצמם כ"ערבים", למרות שתרבותם אינה ערבית כלל ופרט לדת המוסלמית, אין לרוב "ערביי" ארץ ישראל כלום עם העולם הערבי.

    בתחילת מאה ה-19 , אני רואה הגירה של "נוצרים" ו"ערבים" מארופה, אסיה ואפריקה לארץ ישראל.
    כל זאת , שמודרני היה לנסוע ל"אמריקה" בעקבות הזהב, "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" ועוד הגדרות כלכליות.
    נשאלת השאלה: מה מצאו כל המתיישבים החדשים לנסוע לגור בארץ ישראל, אם לא הייתה להם "משיכה גנטית" לארץ הזאת ?
    כמו ציפורים הנודדות מיבשת ליבשת, כך הגיעו לארץ ישראל נוצרים מאירופה שעברו לגור בכפרים המקומיים ונתמעו באוכלוסיה ורואים עצמם כ"ערבים". למרות שלהיות "נוצרי" ו"ערבי", זה דבר והיפוכו.

    גם "ערבים" הגיעו להתיישב בארץ ישראל. ניתן לראות אותם ולהכיר את מאפייניהם השונים והתרבותיים מישוב ליישוב . בהתנהגותם, בשפתם, בלבוש ובאוכל המקומי שבכפרם. דבר שרק מי שמצוי וחד עין, יבחין בהם.

    לואדי ערה הגיעו ,ערבים" מהמגרב, מצפון אפריקה. ניתן לשמוע זאת גם בשמות המשפחה הנפוצים בכפרים בואדי ערה.
    בשומרון הצפוני, לאיזור ג'נין וטובס, הגיעו משפחות מאיזור אסוואן שבמצריים. במו אזני שמעתי עדות מזקן בן 95 שהגיע כילד קטן משם. וחיזק את הסברה שלי.
    בשרון, הכפריים בטירה, קלאנסווה וטייבה, הגיעו מעירק.
    הבדווים שבגליל ובשפלה, הגיעו מהנגב, לעומת המתיישבים שבהר חברון שהינם בעצם "בדואים" יהודים שהגיעו מתימן.

    מסתבר, שלכל אלו המתקראים "פלסטינאים", ברובם זורם דם יהודי והינם בעברם הרחוק היו יהודים לכל דבר. ועדיין לא הזכרתי את הכפרים "הערביים" בצפון הארץ , בגליל, ביהודה והשומרון שמעולם לא עזבו את אר ישראל. שרבים ממנהגיהם בסתר, הינם בעצם מנהגים יהודיים. כגון: אהבה משונה למצות בפסח ולאחריו. או ברית מילה לבניהם בגיל 8-9-10 ימים או לאחר מכן. למרות שבעולם המוסלמי כולו. הגיל בו נערך ברית המילה הוא בגיל 13. מעשים משונים כגון הדלקת נרות, שלא כתוב בשום מקום, בניית מצבות וקברים מוגבהים , בעוד שאצל הבדוים הם שטוחים בכדי שהחולות הנודדים יכסה אותם. ומסביב לקבר יש סימון באבנים קטנות.

    בקיצור. יש פתגם האומר "שרק אהבה יכולה לסלק שנאה" כשם ש"רק שינאה יכולה לסלק אהבה".
    כלומר קיים כאן מצב אחד של WIN WIN או של LOSS LOSS . זה כמו שכתוב בתורה . "וברחרתם בחיים". בעצם הכל בידינו לקבוע את גורלינו. לחיות בארץ הזאת בכבוד ובאהבה, או למות עליה בשל חוסר כבוד, חוסר פירגון וחוסר באהבה לבני אדם שנוצרו בצלם אלוהים ובדמותו.

    הגיע הזמן להדליק את האור ולהכניסו לליבנו. שם יהוה אלוהי ישראל נמצא וממתין לרצונות שלכם לחיים טובים וארוכים.

    בכבוד רב
    שלום הלוי .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *