היסטוריה עם יובל מלחי

פרק 134: התינוקת הארמנית – סיפורו של דוד הכהן, קצין טורקי במלחמת העולם הראשונה – חלק ב' ואחרון

girl

החלק השני והאחרון בסיפורו המרתק של דוד הכהן, קצין ישראלי-טורקי במלחמת העולם הראשונה.

על תינוקת ארמנית שנותרה לבדה והמסע אחר אמה.

בסוף הפרק אספר על השואה הארמנית (או רצח העם הארמני) וגם על מלחמת יוון טורקיה שבעקבותיה החליפו שתי המדינות מיליוני אזרחים.

האזנה נעימה!

 

מוזיקה

  • Fantastic A
  • Fantastic A – Kevin Macleod
  • Adventures in Wonderland EP –  The Lobster Quadrille
  • יהודית רביץ – בך לא נוגע
  • Trio for Piano Violin and Viola – Kevin Macleod
  • Chill Dark – Frank Nora
  • Adanayi Vokhpe – Agapi Ghazarian
  • Sudden Defeat – Kevin Macleod
  • שיר ילדה – מלחמה אופרת רוק
  • פרולוג – מלחמה אופרת רוק
  • Phase Shift  Enigmatic

 

 

127620107869938659a_b

 


armenian-genocide


armenian_genocide_denial_by_turkey

 

 

Near_East_relief_armenian_woman_with_baby_in_syria3

 

73812

6 תגובות

  1. סבתא של ידיד שלי סיפרה לי שאימא שלה סיפרה לה שהטורקים היו מצעידים את הארמנים ברחוב הראשי של העיר קמישלי (אני חושב שהתהלוכה בצילום היא בקמישלי), בכורדיסטן הסורית של היום. התורכים חיפשו בבתים של אנשים לראות מי הסתיר ארמנים ואם מצאו – תלו את כל המשפחה שהסתירה. הראשונים אצלם חיפשו היו היהודים, שהתורכים העריכו כי ירחמו ויסתירו.
    לראש ממשלת יוון במהלך המלחמה קראו וניזלוס Venizelos
    לועידת לוזאן ב 1923 נשלחה משלחת תורכית שכללה את החכם באשי של איסטנבול.
    שאלה: מדוע מטילים ספק בעדותו של השגריר מורגנטאו?

    1. מספר היסטוריונים חקרו את כתביו של מורגנטאו והגיעו למסקנה כי חלק מעדויותיו סותרות ואינן נכונות. היט' לאורי, פרופסור מפרינסטון כתב ספר בשם "הסיפור מאחורי הסיפור של השגריר מורגנטאו" בו נטען כי אמינות עדויותיו מוטלת בספק. זהו ויכוח חם ומלא באמוציות מהצד הטורקי והארמני וחבר המושבעים עדיין לא חזר לאולם.

      יובל

  2. ממש מרתק!!!
    לדעתי יש ללמוד הרבה מהאשיות וצורת קבלת ההחלטות מהקצין דוד הכהן.
    רק חבל שעניין הבחורה הארמנית והתינוקת נשארו עד היום בגדר תעלומה.

  3. יובל שלום
    הפרק על התינוקת הארמנית היה בין הפרקים המרגשים ביותר בתכנית שלך, האזנתי לו כשיצא ומאז עוד מספר פעמים. ההגשה שלך מעולה ובתור אב טרי עשתה לי מהפיכה תפיסתית בראש על הקשיים בגידול תינוק היום לעומת חייל בן 20 לפני 100 שנה ללא טיטולים חד"פ וללא מטרנה וללא הדרכה בטיפת חלב. כהורה לתינוקת כאב לי גם מאוד סוף הסיפור הלוט בערפל.. חבל שההיסטוריה זו לא הוליווד..
    אני מאחל לך בהצלחה עם הפודקאסט, שתמשיך למצוא רעיונות מקוריים לפרקים להשאיר אותנו המאזינים נדהמים מחדש עם כל פרק שיוצא.
    תודה

    1. הי עומר,

      תודה רבה על התגובה. כשקראתי את הסיפור הזה, עוד לפני שסיימתי אותו, ידעתי שהוא יעלה כפרק. הוא הראה רוח אנושית מדהימה ואת הדילמות המוסריות שאנו נאלצים להתמודד עימם גם כיום. במיוחד למי שעדיין משרת במילואים וכבר יש לו משפחה וילדים.

      יובל

  4. צמד פרקים מעולים. הסיפור של דוד הכהן מרתק, ועוד יותר מרתק אומץ ליבו (בחלק הראשון) והכנות בחלק זה שבה הוא מספר את סיפורו.
    שתי הערות על שואת הארמנים:
    – ישראל, למרבה האירוניה, אינה בין המדינות שמכירה בג'נוסייד באופן רשמי.

    – אהרון אהרונסון, בדו"ח שהוגש לבריטים ב-1916 ושמו "פרו ארמניה", כתב איך הגיבה אחותו, שרה אהרונסון, על מעשי הרצח שראתה עת נסעה מקונסטנטינופול לא"י (אני מניח שמדובר על אותה נסיעה שהוזכרה בפרקים על ניל"י בהקשר של נישואיה לגבר מבוגר):

    "היא (שרה) לא נטתה מעולם להיסטריה, אך מאז אותו מסע כל איזכור של הארמנים הנעשה בנוכחותה גורם לה להתקף היסטרי. כמה מן הדברים שהיא ראתה: מאות גופות של גברים, נשים וטף, משני עברי הפסים, וכלבים הניזונים על אותן גופות. נשים טורקיות מפשפשות בבגדי הגופות, בתקווה למצוא שם אוצרות חבויים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות