אסתר מנואל – היהודייה האמיצה ביותר אי-פעם?

luetzwoer_2

גיבורת מלחמה פרוסית שהתחפשה לגבר. יהודייה. אמא לשני ילדים. בעלת עיטור צלב הברזל.

היהודייה האמיצה ביותר אי-פעם?  תחליטו אתם.

 

אסתר מנואל נולדה בשנת 1785 בעיר הנאו שבגרמניה. העיר הנאו נמצאת לא הרחק מפרנקפורט בדרום-מרכז גרמניה של ימינו.  יהודים פורטוגזים רבים הוזמנו להתגורר בהנאו בשנת 1600 ומכאן ההסבר לשם המשפחה מנואל.

בשנות העשרים לחייה נישאה אסתר לבחור ששינה את שמו ממולר לגראפמוס. לזוג גם נולדו שני ילדים, בן ובת בהפרש של שנתיים. בעלה היה נוצרי אך אין שום עדות לכך שאסתר התנצרה גם היא. בשנת 1809 נטש גרפאמוס את ביתו והצטרף לגדוד פרשים בצבא הרוסי.

louise 1820
תחריט של אסתר-לואיז משנת 1820

אסתר החליטה לחפש את בעלה אך מכיוון שהייתה ענייה, לא יכלה להרשות לעצמה לנסוע לברלין בכרכרה. לאחר מחשבות רבות, השאירה אסתר את ילדיה עם קרובי משפחה, שינתה את מראיה, התחפשה לגבר וכך תפסה טרמפ על גבי סוס לברלין. בשנת 1810 נפטרה הקיסרית לואיז אשתו הצעירה של מלך פרוסיה (בגדול גרמניה של ימינו) ואסתר החליטה לשנות את שמה ללואיז גם כן.

באותם ימים נהרגה בשדה הקרב אישה בשם לנורה פטרצ'קה, שהתחפשה לגבר, וברלינאים רבים דיברו רבות בשמה.  אסתר החליטה באותו רגע לעשות מעשה דומה.  דבר אחד עמד בינה ובין הצבא, באותם ימים בכדי להתגייס לצבא היה עלייך לממן את הפק"ל שלך בעצמך, מדים, רובה ואם היית עשיר גם סוס.

בעזרת קשרים בקהילה היהודית המקומית, נפגשה אסתר עם נסיך פרוסיה וילהלם (1783-1851) ואישתו הנסיכה מריה-אנה (מריאנה) וסיפרה להם כי גם היא רוצה להתגייס לצבא הפרוסי. הנסיך והנסיכה הוקסמו מאסתר-לואיז, נתנו לה סוס במתנה ורכשו למענה מדים ורובה. לאחר מכן שלחו אותה מחופשת כגבר ללשכת הגיוס עם המלצה, ואסתר-לואיז הפכה בסוף שנת 1812 לפרש פרוסי ב- "גדוד השני הפרוסי של הפרשים נושאי הרומח".

הגדוד של אסתר-לואיז נשלח לחזית כבר בתחילת 1813 במסגרת הקואליציה האנטי-צרפתית, בה מדינות רבות התאחדו כנגד צרפת שהלכה ונחלשה, לאחר מסעו הכושל של נפוליאון לרוסיה.

בקרב באוטזן 1813 (מזרח גרמניה) אסתר-לואיז נורתה וספגה פגיעה לא רצינית בצווארה. בקרב נוסף נפגעה אסתר-לואיז ברגלה. היו אלה פגיעות לא קשות ולואיז החלימה משתיהן.  בקרב ליד העיירה מץ נפצעה אסתר-לואיז פצעים קשים יותר ובילתה חודשיים בבית חולים בסארבריקן במערב גרמניה. בכל אותה עת, בדרך כלשהי, המשיכה אסתר-לואיז לשמור על סודה. יכול להיות גם ששכנעה את צוות בית החולים שלא יסגירו את סודה.

לאחר שהחלימה חזרה אסתר-לואיז ליחידתה. בתחילת 1814 כאשר הייתה יחידתה בדרכה לבירה הצרפתית, לכדה אסתר-לואיז בעצמה קצין ושישה חיילי אויב צרפתיים. בזכות מעשה זה קיבלה אסתר-לואיז את עיטור צלב הברזל מידיו של הגנרל פרידריך וילהלם פון בילוב.

ב-29 במרץ 1814 הצליחה אסתר לאתר את בעלה בגבעת מונמארטר שבפריס. היא לא ידעה את נפשה מרוב אושר. לעיני חיילים רבים, קרעה מעליה את מדיה ורצה לחבק את בעלה. הדבר גרם לסנסציה ענקית בין חיילי יחידות הפרשים הרוסית והפרוסית. יום לאחר מכן נהרג בעלה כאשר נפגע מכדור תותח.

כוס מחרסינה עם דמותה של לואיז
כוס מחרסינה עם דמותה של לואיז

לאחר שירותה הצבאי, הוזמנה לואיז לסנט פטרסבורג להחלים ולנוח. שם היא גם החלה לעבוד למענו של אציל רוסי. היא סיפרה את סיפורה ברבים כולל בעיתונות הרוסית ותמונתה הודפסה על כוס.  במרץ 1815 ברח נפוליאון והגיע לצרפת. לאסתר-לואיז לא היו ספקות באשר לדבר הבא שהיא עמדה לעשות.

אסתר-לואיז הגיעה לפרוסיה והצטרפה לגדוד הישן-חדש שלה.  היא דהרה עימם לווטרלו והשתתפה בקרבות כנגד צבאו של נפוליאון.  הפרשים הפרוסים רכבו מרחקים עצומים ובאחת

הפעמים גמעו מרחק של 150 קילומטרים ב-3 ימים. במהלך אחד הקרבות נפגעה אסתר-לואיז בידה מכדור, וחלק מזרועה נקטע.***.

ימיה של לואיז בצבא הפרוסי הסתיימו והיא שבה לחייה האזרחים. לאחר זמן החלה אסתר-לואיז לקבל קצבת נכות זעומה מהממשל הפרוסי. היא חזרה לסנט פטרסבורג שם הצליחה לקבל פנסיה בשם בעלה.  בסנט פטרסבורג הפכה לואיז לאישיות מפורסמת והוזמנה למסיבות רבות.

אסתר-לואיז בערוב ימיה. ללא ידה הימנית.
אסתר-לואיז בערוב ימיה. ללא ידה הימנית.

לאחר זמן מה היא נישאה לעורך ספרים גרמני בשם יוהן קסינקה וחייה את שארית חייה בסנט פטרסבורג.  מספר חודשים לפני מותה בשנת 1852 נעשה רישום שלה, בה ידה הימנית מוסתרת, מפני שלדברי האמן היא כלל לא הייתה קיימת.****.

עיתונאים שחקרו את סיפורה של אסתר-לואיז-מנואל-גראפמוס-קסינקה קבעו כי סיפורה הוא יוצא דופן, אפשרי ומתקבל על הדעת למרות שחסרים פרטים פה ושם. הפרטים לגבי הצטרפותו של בעלה הראשון לצבא הרוסי אומתו, ואסתר אכן קיבלה פנסיה צבאית כחלק משרותה בצבא הפרוסי.

קברה של לואיז גרמפוז בסט פטרסבורג
קברה של אסתר-לואיז בסנט פטרסבורג

אסתר היא הסבתא-רבתה של השחקנית והרקדנית הרוסייה טטיאנה פילטסקאיה.

 

סופרת אמריקאי בשם ג'ודית' בלייך כתבה כי אם אסתר לא שירתה בצבא הפרוסי, שהיה ידוע בסדר המופתי שלו, ובכל זאת קיבלה פנסיה צבאית, זהו סיפור גדול יותר מסיפורה של אסתר… 🙂

 

האזינו לפרק האחרון שלנו – הקרב המופלא של החיפאים בצלבנים

הרצאה פתוחה לקהל הרחב – "ההיסטוריה של הדיבוק" – מייקס פלייס ירושלים, 26.1.2014 להרשמה

 מלאו את סקר המאזינים והקוראים שלנו

 

מקורות

*כיצד הפכו יהודים לגרמנים – דבורה סדיי הרץ

**מלחמה ושלום במסורת היהודית – עורכים Lawrence H. Schiffman, Joel B. Wolowelsky

*** כתבת תחקיר ענקית של הקייב טלגרף ברוסית –

http://www.telegrafua.com/social/14208/print

http://www.telegrafua.com/social/14209/print

http://www.telegrafua.com/social/14213/print

**** וויקיפדיה ברוסית – https://ru.wikipedia.org/wiki/Кессених-Графемус,_Луиза

.

Posted by | View Post | View Group

Check Also

הדוב שנלחם בנאצים

סיפור על דוב שאהב לעשן, לשתות ולשאת פגזים בשנת 1942 הוצאו אסירים פולנים ממחנות הגולאג …

4 comments

  1. וואו. ממש נהנתי אשמח שמוע עוד

  2. מייק לבנובסקי, ר״ג

    יובל, ציינת שאחד המקורות הוא וויקיפדיה ברוסית. אתה קורא רוסית שוטפת?או שהתרגום של גוגל טרנסלייט מספיק טוב ואתה ממליץ לקרוא את הקישור דרכו?

  3. http://en.wikipedia.org/wiki/Nadezhda_Durova
    החיילת נדז'דה דורובה, גיבורה רוסית מאותה התקופה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *