מוזיקה
- דולצ'ה פונטס – שירת הים
- Suonatore di Liuto – Kevin Macleod
- Paul Wilbur- Hinei Ma Tov- Hebrew and Portuguese
פורטוגל היא מדינה מוזרה. אנחנו מכירים אותה בתור מדינה שמייצרת שחקני כדורגל מעולים כמו רונאלדו, אבל גם זוכרים שחיו שם יהודים אנוסים. מדינה שהייתה לאימפריה אדירה וכיום היא מדינה יחסית ענייה באירופה. אז מי היא בעצם פורטוגל ומדוע החלו לגלות אותה מחדש בשנים האחרונות?
פרוש המילה פורטו בלטינית הינו נמל. האזור שהפריד בין ספרד ופורטוגל היה עמק הדורו שנקרא גם היפה או קאלה ומפורטוקאלה לפורטוגל הדרך הייתה קצרה.
בפורטוגל שכנו בעבר פיניקים, רומאים, קלטים שכיום מתגוררים בבריטניה, ויזגוטים ומורים. פורטוגל היא המדינה המערבית ביותר באירופה, ובשל ריחוקה מממרכז היבשת, היא נשארה יחסית שוממה עד למאה ה-13. היו בה ערים בינוניות בגודלן כמו בראגה, פורטו וליסבון כאשר בליסבון לדוגמה בשנת 1400, התגוררו רק כ-60,000. בכל פורטוגל התגוררו במאה ה-15 כמיליון איש בלבד. גם כיום ליסבון היא עיר קטנה יותר מירושלים למשל, ומתגוררים בה כחצי מיליון אנשים. בירושלים קרוב לשמונֶה מאות אלף לשם השוואה.
במאה ה-13 כבש את פורטוגל אלפונסו השלישי במהלך הרקונקיסטה, כיבושו מחדש של האי האיברי על ידי הנוצרים. אלפונסו השלישי היה הראשון שהשתמש בתואר "מלך פורטוגל". ראוי לציין שאלפונסו לא כבש את פורטוגל מהמוסלמים אלא מאחיו שהודח מכיסאו בהוראת האפיפיור.
לאלפונסו היו תשעה עשר צאצאים, שנים עשר מארבעת נשותיו ועוד שבעה צאצאים מנשים.. שלא היו נשותיו. פורטוגל סבלה כמו שאר אירופה מהמגיפה השחורה שהכתה בין השנים 1347 ל1351 ואוכלוסייתה כמו מדינות רבות בשאר העולם, התדלדלה.
בלי קשר לפורטוגל, ראוי שלציין שהיהודים הואשמו בגרימת המחלה, ולמרות שהאפיפיור פרסם כתבים המגנים על היהודים וקוראים למי שמפיץ את השמועה חבר של השטן, קהילות יהודיות בכל אירופה סבלו תחת זרועם של אוכלוסיות מקומיות. מערב אירופה התרוקנה כמעט לגמרי מיהודים שעברו למזרח אירופה.
הפורטוגלים באותם שנים כרתו ברית עם הבריטים ומלבד כמה עשרות שנים שבהם חברו לספרדים, הברית הזאת תישאר בתוקפה עד לימינו אנו. הפעם האחרונה שהיה בה צורך, היה בשנת 1982 כשהפורטוגלים הציעו לבריטים שנלחמו בארגנטינה, לעשות שימוש בנמלים של האיים האזוריים שנמצאים באמצע האוקיינוס האטלנטי כ1500 קילומטרים מערבית לפורטוגל. אוכלוסיית האיים הללו מונה בערך כרבע מיליון אנשים.
פורטוגל הובילה תקופה שנקראת עידן התגליות שהתרחש בין המאה ה-15 ל-17. בתקופה זו נולדו תגליות וחידושים בעיקר בתחום הימאות והספנות, שהובילו למציאת יבשות חדשות, עמים חדשים ומקורות הכנסה חדשים. כמעט בכל תחום ימאי – קרטוגרפיה או יצירת מפות גאוגרפיות, ניווט וניווט אסטרונומי, בניית ספינות, כלי נשק ותותחים ועוד תחומים רבים התרחשו תגליות מרתקות.
פורטוגל שהייתה מדינה זעירה של מיליון וחצי תושבים הובילה את המחקר הימי ומימנה מסעות רבים באוקיינוס האטלנטי. בשמה פעלו חוקרים, ימאים ומדענים שעבדו בכדי למצוא דרכים קלות יותר להגיע ממקום למקום, דרכים לבניית ספינות חזקות יותר שיכלו לשוט באוקיינוס האטלנטי, ולמפות את נתיבי הים. בין החוקרים הללו ניתן למצוא את:
- אנריקה הספן או הנווט שהקים מכון לחקר ימי
- אברהם זכות האסטרונום ששכלל את שיטות הניווט
- כריסטופר קולומבוס שגילה את יבשת אמריקה
- ואסקו דה גאמה שהגיע להודו
- קורטה-ריאל שהגיע לקנדה
- אלבקרקה שהגיע לגואה, למפרץ הפרסי ולמלזיה
- ופרננדו דה מגלנס או מגלן שהיה פורטוגלי אך פעל בשרות המלך הספרדי והיה הראשון להקיף את העולם בספינה
בכדי להקל על מלחיה ומחקריה, פורטוגל כבשה שטחים רבים לחופי אפריקה ובנתה מבצרים לאורך מערב אפריקה. גם בדרום אמריקה היא בנתה מבצרים ואף כבשה את ברזיל משם גם שאבה משאבים וכספים רבים שעזרו לממן את בית המלוכה והמסעות היקרים הללו.
ב1497 המלך הפורטוגלי בלחץ ספרדי הורה ליהודי הממלכה להתנצר בעל כורחם. מאות אלפי יהודים הוטבלו בניגוד לרצונם, איבדו את ילדיהם ובלית ברירה הפכו לאנוסים – נוצרים כלפי חוץ ששמרו על מנהגים יהודים בסודיות גמורה מחשש מהאינקוויזיציה. במשך מאות שנים שמרו פורטוגלים רבים על מנהגים יהודים מבלי לדעת בדיוק למה.
בשנת 1890 ילד קתולי בשם ארתור קרלוש דה בארוש באשטו, שהה עם סבו שהיה על ערש דווי. סבו רגע לפני מותו גילה לבאשטו כי הוא צאצא של יהודים אנוסים. בארוש לרגע סונוור באור הברק אך לאחר שהתאושש החל לחקור את יהדותו ובמקביל להתקדם בצבא הפורטוגלי. בארוש יצא לחזית המערבית במלחמה הגדולה עם הצבא הפורטוגלי כקצין חיל רגלים, וזכה באותות הצטיינות וגבורה. במהלך המלחמה פגש בקצין צרפתי שהדליק נרות באוהלו והקצין הסביר שזהו מנהג יהודי. באשטו רק סוקרן עוד יותר.
הוא המשיך בחקר יהדותו, החל ללמוד עברית בכוחות עצמו ואף ניסה להתגייר אך נדחה על ידי הרב של ליסבון. הוא נסע למרוקו שם התגייר ושינה את שמו לאברהם ישראל בן ראש.
כשחזר לפורטוגל רק דבר אחד עניין אותו. למצוא אנוסים כמותו. בן ראש על פי הסיפורים הסתובב ברחבי פורטוגל לבוש במדי הצבא הרשמיים שלו ועם סוסו וחיפש צאצאי אנוסים שעדיין שמרו על מצוות אלו או אחרות. אחד מהמתגיירים היה רופא שהפך גם למוהל ובן ראש גייר כ-9000 צאצאי אנוסים בתקופה קצרה. אברהם ישראל בנה קהילה ואף הוציא עיתון בשם "הלפיד", הקים ישיבה ושמו הלך לפניו בעולם היהודי באירופה.
אבל הדבר לא ישב טוב עם הצבא הפורטוגלי ומכתבים רבים נשלחו אליהם בעילום שם שהאשימו את בן ישראל בניצול מיני של ילדים ובהומוסקסואליות. הוא הועמד למשפטים שוב ושוב ובכולם יצא זכאי. בן ראש המשיך בפעילותו, הקים בית כנסת גדול ומפואר בפורטו, בית כנסת כדורי, בעזרתו של הברון רוטשילד שרכש את האדמות והברון הבריטי-בגדדי לורנס כדורי שמימן את בניית בית הכנסת המפואר.
בשנת 1937 לאחר שנודע כי עבר ברית מילה, סולק מהצבא באשמה כי התנהגותו אינה הולמת התנהגות של קצין. הוא סולק מהצבא והפנסיה הצבאית נשללה ממנו. במהלך מלחמת העולם השנייה הציל בן ראש יהודים רבים ורק כיום המידע אודות פעולותיו נחקר בעיקר על ידי מוזיאון השואה בוושינגטון.
באותן שנים השערים של פורטוגל היו סגורים ליהודי אירופה ובניגוד להוראות מליסבון, העניק הדיפלומט הפורטוגלי דה-סוסה מנדז כ-30 אלף אשרות מעבר לפליטים בינהם יהודים רבים שנמלטו מצרפת. מנדז פוטר מעבודתו, לא הצליח לפרנס את שלוש עשר ילדיו והוא מת עני וחסר פרוטה בשנת 1954. מאוחר יותר הוכר מנדז כחסיד אומות העולם.
בן ראש ידידנו נפטר בשנת 1961 ונקבר עם מדיו הצבאיים. בשנת 2004 טוהר שמו ובשנת 2012 ממשלת פורטוגל הכריזה בראש חוצות כי העוולות שנעשו לבן ישראל נעשו בגלל היותו יהודי. לא רק ששמו נוקה אלא הוא הפך לגיבור מלחמה פורטוגלי בשנית.
בין השנים 1932 ועד 1968 שלט הדיקטטור אנטוניו דה אוליביירה סלזר בפורטוגל. בתקופת כהונתו המשיכה פורטוגל לשלוט על שטחים רבים בעולם הרחק מעבר לים כגון אנגולה, מוזמביק, איי קייפ ורדה, סאו טומה ופרינסיפה, מושבות כמו גואה במערב הודו, מקאו בסין, ומזרח טימור בדרום מזרח אסיה. הדיקטטור סלזר לא שאף להרחיב את המושבות, אך כפורטוגלי גאה טען כי הכרחי לפורטוגל להמשיך לשלוט בהן.
גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה, שהעולם החל לשנות את דרכיו, סירבה פורטוגל בכל תוקף להעניק עצמאות למושבותיה מעבר לים. סלזר התעלם מגינוי מדיניותו באו"ם ודיכא את התנועות הלאומיות במושבות בכוח רב ובשפיכות דמים. באנגולה נהרגו עשרות אלפים בקרבות לעצמאות המדינה.
בשנת 1974 התקיימה במדינה מהפכה שקטה של קצינים צבאים ושנה מאוחר יותר החל השינוי הגדול. בשנת 1975 נערכו במדינה לראשונה אי פעם בחירות דמוקרטיות ופורטוגל החלה להיפרד ממושבותיה מעבר לים. בשנת -1999 העבירה פורטוגל לסין את חצי האי מקאו, המושבה האחרונה והשריד האחרון של האימפריה הפורטוגזית.
כיום גרים בפורטוגל כעשרה מיליון אנשים, מחצית מהם חקלאים, רבים אחרים עוסקים בתעשייה לעיבוד מוצרי חקלאות וגם בענפי תעשייה אחרים שאינם קשורים לחקלאות.
בשנים האחרונות מחקרים גנטיים מוכיחים שבכשלושים אחוזים מאזרחי פורטוגל ישנו מטען גנטי יהודי או דם יהודי חלקי אם תרצו. למרות זאת רק 7000 פורטוגלים נרשמו במרשם האוכלוסין האחרון כיהודים ומתוכם רק אלף רשומים כחברי הקהילה היהודית.
במהלך השנים לא חלו שינויים מרחיקי לכת בפורטוגל עצמה והמדינה הקטנה והשקטה הזו שמרה על אופייה ועל כפריה ועל אותנטיות שכמעט ולא ניתן למצוא כיום, במיוחד במערב אירופה. כשהולכים ברחובות האבן הקטנים והישנים בפורטוגל, בין סמטאות צרות, אפשר ממש לחוש את צעדיהם של יהודים אנוסים שבכל רגע נתון חשבו על האפשרות שיום אחד אולי הם או צאצאים יוכלו להלך בפורטוגל כיהודים גאים וחופשיים.
אני יובל מלחי
קטעים בהיסטוריה
Podcast: Play in new window | Download (23.7MB)
Subscribe: Google Podcasts | Pandora | iHeartRadio | TuneIn | Deezer | RSS | More
4 תגובות
ברכות לרגל צאת פרק ה-100!!
ברכותי וכן ירבו!
תודה רבה!!!
מזל טוב ואובריגדו מפורטוגל!