פרק 90- ט״ו בשבט – החג הוויראלי הראשון (פודקאסט היסטוריה)

מה עשה ספר אחד שנכתב בצפת ליום משני ביהדות, כיצד הפך לחג, מה לפי המסורת היהודית שומעים אנשים מסוימים כאשר נכרת עץ פרי, מדוע אינו מוזכר בתורה, הרמב"ם,  רחוב סומסום, שבעת המינים, חקלאות בימי קדם ועל הכבוד העצום שרוחשים ביהדות לעצים.

האזנה נעימה!

מוזיקה

  • Trees – Sara Mulford
  • 01 Big Yellow Taxi – Mockingbird Aficionado
  • Carol Boyd Leon- Groundhog Noses
  • Carol Boyd Leon- Tu Tu Tu B'shevat children's song
  • שיר לט"ו בשבט – מלים לאה גולדברג, לחן: גלעד פרי, שירה: רותי פאוסט
  • רוחמה רז – שלג על עירי – ירושלים
  • אז ירננו בביצוע יהודה פתיה וארז לב ארי, מתוך מופע שנערך בבית הלל
  • רחוב סומסום – ט"ו בשבט

 

DSC_0048

DSC_0018

DSC_0009

DSC_0007

 

DSC_0045

 צילומים: יובל מלחי

Posted by | View Post | View Group

Check Also

EP 187: The Holocaust is a Myth (in Bahrain)

My friend Lyle signed up to teach English and History in Bahrain for a year. …

5 comments

  1. נהנתי מאוד לשמוע את הפרק על ט"ו בשבט. יש בו את כל מה שפודקאסט טוב צריך – עניין, הפתעה, הומור, זווית אחרת לעניין בנאלי, עיבוד קולי מצויין.

    יש לי הערה אחת חשובה. בסיפא של הפרק אתה מתייחס לכך שהיום חג ט"ו בשבט מקובל לא רק כיום הנטיעות הלאומי וחג האילנות, אלא כיום שמירת הטבע ואפילו התרחב לשבוע שמירת הטבע. כאן ראוי היה לציין שמאחורי המהלך הזה עמד אדם בשר ודם. קראו לו אברהם (בומי) תורן, ממקימי החברה להגנת הטבע, חלוץ, מחנך, צלם, איש הגנת הטבע, אמן ומשורר. בשנות החמישים יזם את המהלך של מיתוג (טוב נו, לא קראו לזה ככה אז) ט"ו בשבט מחדש לחג שמירת הטבע. הוא יזם ואף דחף שהדבר יקרה.

    בתוכנית שעניינה הסטוריה ויותר מכך – האנשים שמאחורי ההסיפור ההסטורי – ראוי לציין את שמו של בומי. וזאת לא קנטרנות אלא הזמנה לשיחה על האיש המרתק הזה. אתה מוזמן ליצור קשר…

    בברכה,
    אורן.

  2. תודה רבה, כל הכבוד שציטטת מן המקורות העשירים שלנו.
    הערה קטנה: ההגייה המקובלת של ה"חדר" היא "חיידר" ולא "חדר".
    בנוסף, אומרים נטע רבעי (revai) ולא רביעי
    שומעים שאתה לא דוס =)

  3. פרק נהדר! האם ידעת שיש טענות מבוססות למדי שאת הספר 'חמדת ימים' כתב נתן העזתי, עוזרו של שבתאי צבי?

  4. היי יובל!
    תודה ומעניין ומחדש כרגיל:))

    עצוב לראות ולשמוע על מתנחלים וקבוצות שונות יהודיות למיניהן שלא מכבדות את הציווי העתיק הזה משחיתות, שורפות וחותכות עצי זית בוגרים וצעירים..

  5. יובל שלום,

    כל הכבוד על ההרצאה הנפלאה והמחדשת.
    אולם הערות קטנות לעומת החומר הענף והמעשיר.
    1. כתוב אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן (האות זי"ן בצירי ולא בחיריק כי מדובר בסמיכות)
    2. הספר הוא "פרי עץ הדר" ולא פרי עץ ההדר.
    3. מקובל היום לומר שרבי יעקב אלגאזי הוא זה שחיבר את ספר חמדת הימים למרות שהחשדות שהיה שבתאי עוד קיימות עד היום הזה (כך שמעתי פעם מהפרופסור מאיר בניהו ז"ל)
    4. אמרת שהיהודים בתקופת התנ"ך היו מתגוררים בעיקר בהרים והתמר כמעט ולא צוטט בתנ"ך, אבל קוראים די הרבה על יריחו עיר התמרים.
    חג שמח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *