מוזיקה
- ימיה האחרונים של שרה אהרונסון – עבריה לישנסקי מתוך הסדרה "עושי היסטוריה" אוסף הסרטים של ארכיון מפלגת העבודה
- Hal Goldstein – Start Over Again SESAC freeplay
- התבלינים – בא לי
- Hal Goldstein – No More Looking Back SESAC freeplay
Podcast: Play in new window | Download (32.8MB)
Subscribe: Google Podcasts | Pandora | iHeartRadio | TuneIn | Deezer | RSS | More
21 תגובות
פרק מצויין, מחדש לי הרבה ונותן חומר למחשבה בסוף.
אני חושבת שגם האיכות הטכנית השתפרה. התוכנית נשמעת ממש מקצועית. מחכים להמשך!
תודה רבה אפרת.
ממש מרתק ומעניין….
לדעתי חצר היישוב הישן בזיכרון היה צריך לחבק ולתת הערכה לגיבורים הללו, זה נכון שהם סיכנו את כולם, אך מטרתם הייתה נעלה ונשגבה.
קצת קשה לי להבין איך התייחסו לשרה כבוגדת???
גם לא מובן איך יהודי מנסה להרוג את יוסף לשינסקי?
אני חושב שאתה שופט את ניל"י בחומרה רבה מדי. הם ידעו מה יהיו ההשלכות של מעשיהם ובכל זאת החליטו שהרווח (הצבאי והפוליטי) יהיה שווה את זה. ייתכן שההימור לא היה משתלם אבל זו חכמה שלאחר מעשה.
ההתנכלות של הטורקים ליישוב היהודי לא קרתה רק בגלל ניל"י והיא דווקא דירבנה את ניל"י לפעולה.
זו בכלל שאלה כללית, האם לפעול נגד משטר מרושע למרות שהוא יפגע בך יותר או לשבת בשקט ולחכות שהוא ייפול.
תגובה מצוינת. קשה להתווכח עם מצפון, אבל גם שאתה פועל מתוך מצפון צריך לדעתי להתחשב באחרים. אם הפעולה שלי צודקת ככל שתהיה תגרום לשריפת הבית שלך, האם עלי להמשיך או לחפש דרך פעולה אחרת? לדעתי הם הלכו עם המצפון שלהם מבלי לחשוב על השכנים. אם הפעולה המצפונית שלך מסכנת את חיי, לדעתי עדיף שתחפש דרך אחרת. אבל יכול היות שאתה צודק ואני מחמיר. העניין הוא שאני לא זוכר בתור ילד שאי פעם אמרו לנו שהיתה כאן דילמה, ציירו אותם ועדיין מציירים אותם בתור גיבורי קומיקס. ניסיתי להפוך את התמונה.
יש כמה דברים שלא אמרתי בפודקאסט:
1. חברי נילי קיבלו כסף מהבריטים והרבה. הם חיו טוב מאוד והשנאה של אנשי הישוב אליהם היתה גם בגלל עובדה זו. הם השתכרו לא מעט כסף בעוד ששאר הישוב ואנשי זכרון היו על סף רעב.
2. חברי רשת הריגול לא היו דיסקרטים והתרברבו בנושא הריגול. כולם חוץ מהטורקים ידעו מה הם עושים ודרשו מהם לא פעם להפסיק. אבל זה כבר יותר עניין של מיומנות ופחות של אשמה.
דרך אגב ריגול היה נחשב תחום בזוי עד המלחמה הגדולה, משהו שנוגד את עקרונות האצולה וקרב פנים מול פנים. תראו איך זה נהפך ותוך כמה שנים ג'יימס בונד הפך לדמות הפופולרית בעולם. מדהים.
יובל
1. לפי זה אפשר גם להתנגד למחתרות בימי המנדט או לכל גילויי מרי בשלטון, כי הרי גם שאר האזרחים ייפגעו.
2. לפי ויקיפדיה לפעולות ניל"י הייתה תועלת.
אני שמח לשמוע שלא רק לי מותו של אהרן נשמע חשוד תמיד. אפשר לצרף לזה גם את מותו של אורד וינגייט בהתרסקות מטוס.
זוג פרקים משובח.מוצלח מאוד.גם מבחינה טכניצ וגם מבחינת העברת הנרטיב ההיסטורי. קצב מהיר, וקולח אהבתי במיוחד את החיבור המודרני והקישור לנתניהו, והצגת השאלה ההיסטוריונית על שני צדדיה.
בסוף הפרק נשמע כאילו אתה מתנצל בפני המאזינים על הפרקים האחרונים (שהיו מעולים) בגלל שאינם עוסקים ישירות בעימות באירופה. אין על מה. למעשה הם מענינים יותר ולו רק בגלל שהנושאים פחות מוכרים.
חבל תלמידי בתי הספר שמגיעים ללמוד את נילי לא יכולים לשמוע את הפודקאסט בדרך, הם ילמדו ממנו יותר מאשר שוטטות בבית המשוחזר.
אני מסכימה לגמרי עם עמיעד, ותגובתך , יובל , מלמדת על צרות העין – אותה קנאה ארורה , שגרמה לאנשי זכרון לשמוח , לקלל וכו בשעה ששרה מובלת לביתה. כמו שדבריה של ליבני על ראש הממשלה הנוכחי – כאילו הוא זבל. לא מתאים לי התלהמות שכזו- גם אם עבריה סלחנית לתושבי המושבה, אין לקבל רוע לב והתנהגות נלוזה, המלמדת על המתנהגים.
במהלך הרצאתך המשובחת אתה מזכיר , כי הציעו לשרה להציל נפשה ולהשאר במצריים, ותגובתה מלמדת על גדלות נפשה- לא בשל כסף ואין היא רוצה לחמוק מכל אחריות, כך שהיא בוחרת לשוב לארצה ולהתייצב מאחורי הרעיון והמעשה. בעיני, עדיין דמותה היא עם סימן קריאה ולא שום סימן שאלה : שרה גיבורת ניל"י !!!
כרגיל. פרק מצוין.
כדברי ה"באבא בובה" שהיה עושה גימטריה מהסוף להתחלה כי "בסוף יותר קל לדעת מה היה בהתחלה"
אם שופטים או מביעים עמדה ודעה על פעולות שנעשו בעבר צריך לעשות את זה דרך העיניים של העבר.
כשנילי התחילה לפעול הם רק יכלו לשער מה הפעולות שלהם יעשו לטוב ולרע ולהעריך את הסיכונים.
כנראה בעיניים שלהם העלות/סיכון – תועלת היתה שווה ולכן עשו מה שעשו.
אחרים פעלו בדרכים אחרות. מהמשתמע מהסיפור שהרבה אנשים ידעו על פעולותיהם. אי הסגרתם לתורכים היא גם מעשה. וקללות בראש חוצות כדי להסיר חשדות הם גם
בקיצור – לנתח לאחר מעשה זה קל יותר כשניתן לשקול את אפקטיביות המעשים
אבל כמו שניתחת במרד בר כוכבא. המסקנות של היום (שהמרד היה הרסני) שונות ממה שהאנשים ראו
אצלנו המורה קראה לנו את הספר שרה גיבורת ניל"י במשך כמה חודשים ודרכו העבירה את השיעורים וסיפרה לנו את הסיפור ההיסטורי היותר מדויק, היינו מרותקים !!! בסוף נסענו לזכרון.
יש משהו בחברי נילי שבאמת מזכיר פחות את היהודי הגלותי שמרכין ראש ומזכירים יותר את הישראלי של היום מרדן ולוחמני, אולי הם היו ה "צברים" הראשונים.
מה כל אחד מאיתנו היה עושה תחת משטר דכאני טוטליטרי נלחם? מצטרף למחתרת? או כמו רוב האזרחים שמזיזים את המבט הצידה שומרים על עצמם ונותנים לזוועות להתרחש?
דרך אגב מענין לדעת מה נשאר בארכיון המודיעין הבריטי לגבי נילי בטח זה כבר ללא סיווג.
פרקים מרתקים תודה
נעם, אני לא חושב שנרמז שחברי ניל"י היו יכולים לנחש שההישגים שהם מסוגלים להשיג לא משמעותיים אלא שמדובר אולי בחבורה של קיצוניים או פזיזים שהלכו רחוק מדי.
נגיד בימינו אפשר להשוות את זה לימניים קיצוניים שהולכים והורסים רכבים צבאיים בגלל פינוי התנחלויות או שמאלנים קיצוניים שפועלים להחרים את ישראל בעולם.
כלומר הולכים רחוק מדי עם האידאולוגיה שלהם מבלי לחשוב על התוצאות הקשות שיכולות להיות.
יובל, תודה רבה ! התחלתי להאזין לפני שבוע ועכשיו סיימתי לשמוע את כל הפרקים, פשוט היה כיף.
הפרק הזה הוא שיא מבחינתי כי מדובר בפרטים מרתקים במיוחד על ההיסטוריה הלאומית שאני חושב שיהיו נשק בשיחות סלון 🙂 הזווית התבוננות הזו מפתיעה והופכת לגמרי את כל מה שידעתי על ניל"י.
השבת פורסמה במסוף שבת של מקור ראשון כתבה על יוסף לישנסקי.
כתבה מעניינת ביותר עם כמה עובדות שמשכו את תשומת לבי:
1. רחל ינאית בן צבי הייתה קרובת משפחה של לישנסקי.
2. שבתאי ארליך שירה בלישנסקי היה חבר של משפחת לישנסקי.
אני עומד לקבל לידי יומן אישי של רבקה לישנסקי, נראה מה כתוב שם. מחכה לזה בקוצר רוח…
אהלן יובל.
מה לגבי היומן של רבקה לישנסקי?
משהו מעניין?
תודה
הדבר המעניין ביותר הוא שהיא רצה מזכרון אל יוסף שהיה בעתלית ונכנסה פנימה בהפתעה. היא שמה לב לבגדים של שרה על הכסא אבל היא ידעה שקורה שם משהו ולא ממש מתייחסת לזה כבעיה. יש שם עוד מספר דברים מעניינים, אולי אקח את החלקים הטובים ואהפוך לפודקאסט.
יובל
מעניין, אמתין לשמוע.
בכל מקרה, אני לא מסכים עם הסיכום שלך…
לדעתי השפעתה של ניל"י הייתה לא מועטה גם כמה שנים אחרי (ואף יותר). הייתה לי שיחה מעניינת על כך עם גאולה כהן. על ההשפעה הערכית והרעיונית שאנשי ניל"י, גיבורי ילדותם(של אנשי המחתרות בשנות השלושים והארבעים) השפיעו על אנשי המחתרות.
ולא רק זאת. אשמח לעדכן כשיהיו לי מסקנות בעתיד. אני עוסק בזה בלימודי ההיסטוריה שלי.
תודה
עכשיו מתחילים להיפתח הארכיונים הבריטים, בוא נראה מה ילד יום. הסיכום שלי נועד לתת חשיבה אחרת, זווית אחרת שאולי אף פעם לא הציגו לנו. לעורר חשיבה ביקורתית על מה שטבוע אצלנו משנים של לימודים בבית ספר. פתאום אולי זה מעורר משהו, שאולי לא כל מה שאמרו לנו הוא נכון ושצריך לחשוב בהגיון גם על דברים שנראים לנו בנאלים.
יובל
אז באיחור של כמה שנים מפרסום הפודקאסט- הערה לגבי זיכרון לאומי.
כבר כמה שנים אני מלמדת היסטוריה בחטיבת הביניים ובתיכון (בחינוך הממ"ד). השם של ניל"י לא מוזכר כלל.
הספר של דבורה עומר אולי קצת קיבע דמות מסוימת בראש קוראי הספר, אבל כיום, בתוכנית הלימודים של משרד החינוך- הם נעדרים. לשאר המחתרות יש התייחסות די נרחבת. מקומם של ניל"י- הלא-חלוצים, הלא-עולים, הנלחמים נגד השלטון שמי היה מאמין שאפשר בכלל- פשוט איננו.
מי שמתעניין על דעת עצמו- יש לו מה לקרוא, ושם כיוון הנרטיב הוא לקבע אותם כגיבורים לאומיים. אבל ברמה ממלכתית, ברמת תכתיב של משרד החינוך- לא ממש.
תודה רבה עליזה. מרתק. נמשיך לעקוב.
הי. כתלמיד יסודי בחיפה של לפני כ25 שנה אכן יצאנו לבית של אהרונסון ומה שנשאר לי מהביקור אז היה רק הילה של גיבורת ישראל.
לא היה שום דיון או לפחות הצגה מורכבת של כדאיות הריגול, וכן של אקט ההתאבדות, שאכן יש בו צד מעורר אי נוחות וכמו שמובא השיח בפודקאסט שהיה צד שהבריטים אוטוטו מגיעים וכו'.
אולי דברים השתנו מאז.
אני בכל אופן שמח לשמוע על כל הצדדים, ולהבין יותר את האמת מאשר מיתוס ציוני שניסו והצליחו לטעת בנו.
שלום יובל אני ממתין לדעת מה גילת בארכיונים הבריטים שנחשפו.
בסיכום דבריך היה ניחוח של שיפוט
אבל זה בסדר גמור.
אני מעדיף לדעת מה האדם שמולי חושב .. או מסתפק. כך השיח כנה יותר.