1914 התחילה בתור שנה נהדרת. תשמעו מה קרה אחר כך...

פרק 44: המלחמה הגדולה – מלחמת העולם הראשונה – קדימון (פודקאסט היסטוריה)

מלחמת העולם הראשונה הייתה המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות בתקופתה. מלחמת העולם הראשונה נקראה גם המלחמה הגדולה, ולא בכדי. הפרק הקצר שלפניכם מתחיל כך:

1914 התחילה בתור שנה נהדרת.

בצרפת מאות מוניות הסיעו אנשים להצגות בכל ברחבי פריז

בארה"ב צ'רלי צ'פלין הציג את סרטו הראשון.

בבלגיה נערך עירוי הדם הראשון אי פעם

בבריטניה הוצג בפעם הראשונה סרט קולנוע אילם בצבע

הספינה הגדולה ביותר בעולם, הביזמרק, יצאה לדרך.  היא הייתה מסוגלת לשאת מטען של 36,000 טון

ספינות ענק אחרות כבר הסיעו אלפי נוסעים ומהגרים כל אחת בכל רחבי העולם

ספינות אויר – הצפלינים הענקיים ריחפו בשמי אירופה וארה"ב, מונעים ע"י 1500 כוחות סוס ומסוגלים לשאת עד תשעה טון משא

ב1914 בפעם הראשונה, מטוס, הצליח להמריא מספינה.  הוא היה מטוס אזרחי.

מלחמה גדולה לא נראתה ביבשת אירופה מזה 40 שנה.  אנגליה וצרפת לא נלחמו האחת בשנייה מאה שנים.

מדענים וחוקרים רבים כתבו כי מלחמה בין מדינות מתועשות אינה אפשרית.

פיגמליון של גורג ברנרד שו הידוע גם בשם גבירתי הנאווה נפתח רשמית בלונדון.

חומרי גלם זרמו לאירופה מכל קצוות העולם

בדרום אמריקה תעלת פנמה נפתחה לתנועה של כלי שיט

קו הטיסה הראשון בעולם נפתח בין שתי ערים בפלורידה

הנרי פורד הציג לראשונה את שיטת הסרט הנע בפס היצור של מכוניות פורד

אבל הדברים לא החלו בשנת 1914.  מסוף המאה התשע עשרה המצאות וחידושים זרמו ללא הפסקה וההרגשה הייתה של אופטימיות אדירה, כמעט ללא גבולות או חשש.

התקופה הזאת נקראה העידן היפה-  לה בל אפוק, בזכות השלום והיציבות ששררו אז בין המעצמות, ובזכות ההתפתחויות הדרמטיות בתחומי המדע, הטכנולוגיה והאמנות, שהביאו למודרניזציה ושיפור ניכר באיכות החיים.

המכונית, המטוס, הרכבת התחתית, הפטיפון הטלגרף. הטלפון, גלים אלחוטיים והרדיו החלו לשנות סדרי עולם

 ביולוגים ופיזיקאים  חוו פריצות דרך בתחום הבקטריולוגיה

 אלברט איינשטיין ונילס בוהר הניחו את יסודות הפיזיקה המודרנית

זיגמונד פרוייד עורר מהפכה בתחום הפסיכולוגיה.

פיתוח שיטות מחקר מתקדמות, הביא לשגשוג במדעי החברה, היסטוריה וסוציולוגיה.

התאטראות הפכו ישירים יותר מיועדים לא רק למעמד העליון. מחזאים החלו מעלים מחזות עם תיאורים ישירים ובוטים של חיי היום-יום כולל אזכורים מיניים

ריקוד הואלס, אופרטות,  תחילת הקולנוע, אמיל זולא, , ג'יימס ג'ויס, פרנץ קפקא ועוד רבים.

נדמה היה כי בפעם הראשונה בהיסטוריה לא רק ההווה אלא גם העתיד נראה ורוד.

אבל מתחת לפני השטח המצב היה קצת שונה.

מדינות הרגישו מאוימות אחת מהשנייה מכוחן העולה של כל מדינה.  התעשייה המתקדמת ייצרה כלי נשק חדשים שנכנסו לשרות הצבא אך לא נוסו מעולם בשדה הקרב.

ציי ספינות מלחמה ענקיות נבנו במספנות אנגליה וגרמניה.  מרוץ חימוש קר הלך והתפשט ביבשת.  חבית הנפץ של אירופה התמלאה והיה חסר רק ניצוץ בשביל להדליק אותה.

בבוקר אחד באמצע שנת 1914 הניצוץ הגיע והדליק את כל חביות הנפץ בבת אחת.  פיצוץ אדיר נשמע באירופה.

המלחמה הגדולה – כך קראו לה אלו שחוו אותה.

המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות אי פעם עמדה לפרוץ על פני כדור הארץ.

תארו לכם שהייתם עדים למלחמה הגדולה ביותר שהתרחשה אי פעם על כדור הארץ.  איזו מלחמה היא צריכה להיות?  איך היינו מרגישים אחרי מלחמה שכזאת?

המלחמה הגדולה נקראה מלחמת העולם רק שנתיים לאחר סיומה.  בכל אותה עת של המלחמה מקיץ 1914 ועד לסתיו 1918 היא נקראה המלחמה הגדולה.  האדירה, העצומה.

המלחמה הגדולה הייתה מלחמה כלל אירופאית  שהתפשטה אט אט לשאר העולם.

העולם לאחר המלחמה היה שונה מאוד מהעולם בתחילת המלחמה רק ארבע שנים מוקדם יותר.  למעשה היה דמיון קלוש בין העולם לפני ואחרי.

המלחמה הגדולה התרחשה

בשדותיהם המוריקים של צרפת ובלגיה

ביערות פולין ורוסיה המושלגים והמלבלבים

בפסגות האלפים האיטלקים

במדבריות צפון אפריקה

בארץ ישראל

לחופי טורקיה

לחופיו השלווים של האי הבריטי, ערי החוף ולונדון

בסוואנות של מזרח אפריקה

לחופי הים האגאי

באוויר, מעל פני הים, מתחת לים

וביבשה מסביב לעולם אירופה, אפריקה דרום אמריקה  המזרח הרחוק המזרח התיכון.

מלחמה שהתחילה עם גדודי פרשים, חרבות, כידונים ונהגי פרדות והסתיימה עם למעלה מ5000 טנקים, מטוסי קרב, מפציצים, להביורים, נשק כימי וכלי נשק חדשים ומפחידים.

המלחמה שגבתה את חייהם של מיליוני סוסים וכלבים.  מספר הסוסים שנהרגו לבריטים בקרבות בבלגיה בלבד! נאמד ב- 800,000.

מלחמה שהתחילה בתאונה והסתיימה במקריות

יותר בריטים צרפתים ואיטלקים נהרגו במלחמת העולם הראשונה מאשר בשנייה

מלחמה שהביאה לשינויים אדירים באירופה

מלחמה  שעזרה להביא לשיווין בין גזע ומין

והפכה אופטימיזם גרנדיוזי לפסימיזם נוראי

חמישה עשר מיליון אנשים מצאו את מותם במלחמה, מחצית מהם אזרחים

כמעט 10,000 הרוגים ביום

מעל 400 הרוגים בשעה, כל שעה, במשך ארבע ורבע שנים

איש לו חלם על הרס כה גדול אפילו בחלומותיו הגרועים

מעל 70 מיליון גברים ונשים לבשו מדים במשך המלחמה מתוכם יותר מחצי נהרגו נפצעו או נשבו.

צרפת איבדה עשרה אחוז מכלל אוכלוסייתה

מקום קבורתם של מחצית מאלו שנהרגו במלחמה נותר לא ידוע.

קייזר וילהלם מגרמניה, הצאר ניקולאס מרוסיה והמלך ג'ורג' החמישי מאנגליה ילחמו אחד בשני בשיא העוצמה.  שלושתם היו בני דודים, נכדים של המלכה ויקטוריה.

ארה"ב תצטרף למלחמה בשלב מאוחר מאוד ומתוך 60 חודשי מלחמה היא תשתתף בשבעה וחצי חודשים בלבד.

במהלך המלחמה באלפים האיטלקים פגזים נורו מעל הכוחות היריבים בכדי לגרום למפולות שלגים.  בין 50 ל-60 אלף חיילים מצאו את מותם במפולות שלגים באלפים האיטלקיים במהלך המלחמה.

היישוב היהודי בישראל קרוע בין נאמנותו לטורקים השולטים בארץ ישראל לבין מדינות אירופה המתקדמות שלהן אוכלוסיות יהודיות גדולות משל עצמן יעמוד בפני סכנת הכחדה ויסבול מרעב כבד, גירוש, וימים נוראים.  אלפים יעזבו, אלפים יגורשו ואלפים ימותו מי ברעב מי בקרב ומי בחבל התליה.

יהודים ישרתו בשני צידי החזית במחנות יריבים בצבאות אירופה.  פעמים מספר הם יתכנסו בזמן הפסקת ילחצו ידיים, יתחבקו וישובו איש איש לשוחתו בכדי לירות ולהרוג את האויב שאיתו התחבקו לפני כמה דקות.

זו תהיה אחת המלחמות הנוראיות ביותר שידעו בני העם היהודי.

זו המלחמה הראשונה שבה הלחימה התבצעה על פני שלוש יבשות שונות

מלחמה שבה נעשה שימוש בפעם הראשונה בלוחמה כימית.  חיילים יופגזו בכלור וגז חרדל רעיל שיגרום לעיוורון זמני, כוויות קשות וסבל בלתי יתואר.  רבים ימשיכו לסבול עד יום מותם.

זו הייתה המלחמה התעשייתית הראשונה

מלחמה שבה בפעם הראשונה יעשו שימוש בלהביורים, טנקים, מטוסים, קרבות אוויר, פריסקופ, קסדות ברזל, נושאות מטוסים, בנק הדם, כלבי נחיה לחיילם עיוורים, שימוש ראשון במונח טריליון לחישוב עלות המלחמה, משרדי פרופוגנדה, נשים ביחידות קרביות, מבחני IQ לחיילים, ביקור ראשון של נשיא אמריקאי מכהן באירופה ועוד ועוד יהיו חלק מהמלחמה הגדולה או מלחמת העולם הראשונה.

המלחמה שתזרע את הזרעים למלחמת העולם השנייה ולמלחמה הקרה.

העידן היפה עמד להסתיים בקול נפץ אדיר. העולם עמד להשתנות.

המלחמה הגדולה.

מלחמת העולם הראשונה.

 

אדמונד טיילור שכתב ב-1967 ספר בשם מונרכיות מאובנות על השינוי בסדר העולמי בעקבות המלחמה הגדולה כתב כך:

"מלחמת העולם הראשונה הרגה פחות קורבנות מאשר מלחמת העולם השניה, הרסה פחות בניינים ועקרה מיליונים מבתיהם ולא עשרות מיליונים  – אבל במובנים רבים היא השאירה צלקות עמוקות יותר בתודעה ועל מפת אירופה.  העולם הישן לעולם לא התאושש מההלם."

מוזיקה

  • אל תתנו להם רובים – נתן אלתרמן.  לחן וביצוע דייויד ברוזה
  • Bach, Johann Sebastian – Cantata No. 140 Sleepers Awake
  • Albinoni, Tomaso Giovanni – Adagio, For Violin, Strings & Organ In G Minor
  • Bach, Johann Sebastian – Matthäus Passion (BWV 244) – Kommt, Ihr Töchter

צוות בריטי חובש מסכת גז בהפעילו מקלע ויקרס במהלך הקרב על הסום

Posted by | View Post | View Group

Check Also

פרק 95- המלחמה הגדולה נ״ב – פרק הסיום (מול קהל חי) (פודקאסט היסטוריה)

פרק הסיום למלחמה הגדולה, מלחמת העולם הראשונה, שהוקלט בפאב פולי בתל אביב בדצמבר 2013.  הפרק …

14 comments

  1. אני כל כך שמח שבחרת במלחמה הגדולה לנושא הבא כפי שהמלצתי לך בדוא"ל.
    לדעתי זה הפרק הכי מעניין שיש בהסטוריה של המאה ה 20 ובכלל.

    שמעתי באנגלית את:
    http://www.thegreatcourses.com/tgc/courses/course_detail.aspx?cid=8210
    ונהנתי מאוד.
    ומצפה לשמוע מה תעשה מזה. דרך אגב – מרד בר כוכבא היה משובח. תודה רבה!

  2. נשמע שהולך להיות מעניין.
    אני בדיוק מאזין לקורס של האוניברסיטה המשודרת על המלחמה הגדולה וחשבתי שאפשר יהיה לעשות את זה יותר מעניין.

  3. בתודה על ההמלצה. בניגוד למרידות מול הרומאים זה נושא שעסקתי בו לא מעט בתואר השני. אני זוכר שביקרתי בורדן בצרפת וראיתי קברים פזורים על שטח עצום, רחוק יותר ממה שהעין מסוגלת לקלוט. זה היה רגע כזה שאתה אומר לעצמך מה לעזאזל קרה כאן???

  4. נפלא. מעניין, מסקרן, מוסיקה מצויינת.

  5. Sounds promising. Can't wait for the first episode…

  6. תודה על תיקון הבעיה בהורדת קבצי פרקים 3, 5 שבסדרת : " civil war "
    מז"ט ליובל מלחי

    בברכה
    משה
    כרמיאל

  7. פרק טוב שמשאיר טעם של עוד ורצון להתקדם למידע הרב שבנושא האדיר הזה

  8. מדהים אני נהנה מכל רגע
    הנסיעות באוטובוס לעבודה נהיו יותר מעניינות ויותר קצרות מאז שגיליתי את האתר לצערי קצת באיחור

  9. גיליתי את קטעים בהיסטוריה לראשונה השבוע (דרך "עושים היסטוריה" של רן לוי – לעזאזל עם האחים ליהמן…)
    מספר הערות קטנות –
    1. האוקיינוס השקט קיבל את שמו ממסעו של פרדיננד מגלן. מגלן, שיצא להקיף את העולם בשנת 1519, הקיף את דרום אמריקה והגיע באוקטובר 1520 לארץ האש (שם אותו תבע מגלן בעצמו) – האי בקצה הדרומי של היבשת. ב-28 בנובמבר השלימו ספינותיו של מגלן את הקפת היבשת ונכנסו לאוקיינוס החדש – ומאותו יום, במשך 26 ימים רצופים, המילים היחידות אשר נרשמו ביומן המסע, מידי יום, היו המילים "אוקייניו פאסיפיקו" – הים שקט. וכך זכה האוקיינוס הסוער ביותר על כדור הארץ לכינוי "השקט"…

    2. בנוגע לאוניית הוד מעלתה (או שמה היה זה אז מעלתו?) דרדנוט – מעידן אוניות העץ והמפרש נהגו לחמש את אוניות המלחמה בערב רב של תותחים מקטרים שונים. עם המעבר לעידן אוניות הברזל ממונעות הקיטור, המשיך נוהג זה, ואוניות חומשו בתותחים במספר קטרים שונים – מספר תותחים בודדים בקוטר גדול (בד"כ 4 ב-2 צריחים – חזית וירכתיים), שמטרתם להבקיע את שריון אוניית היריב, ומספר רב יותר של תותחים בקטרים בינוניים (נגד מטרות לא משוריינות – למשל גשר הפיקוד) וקטנים (נגד מלחי האוייב), שנועדו להמטיר אש אל אוניית היריב ה"מובקעת" בטווחים קצרים יותר.
    דרדנוט ("אימה ותוהו") הציגה רעיון חדשני – האונייה חומשה ב-10 (!) תותחים בקוטר גדול, בחמישה צריחים בעלי זוויות צידוד גדולות, שאיפשרו לכוון בין 3 ל-4 מהצריחים אל אוניות האויב, בכל זווית ממנה תגיע, וכמה עשרות של תותחים קלים בלבד. במקום לסגור את הטווח לאוניית האוייב, ולהמטיר עליה אש וגופרית עד שתיכנע – לדגל הלבן או לגלים, כל שנדרשו היו מספר פגיעות מטווח ארוך יחסית, על מנת לשלוח אותו ישירות למצולות.
    הדרנוט היוותה שינוי תפיסה כה משמעותי בלוחמה הימית, עד כי 8 שנים בלבד לאחר שהושקה, כבר לא נותרו אוניית מלחמה ישנות (פרה-דרדנוט) בשירות פעיל בעולם.

    • נחמד לראות עיסוק רציני בהסטוריה. חבל אבל שבהערות שלך יש טעויות כה חריפות.

      המשמעות של דרד נוט היא "אל פחד" או" לא תפחד". לא ברור לי מאיפה הגיע התוהו.

      הטענה שלך כי 8 שנים לאחר ההשקה כבר לא נותרו אוניית מלחמה ישנות בשירות פעיל שגויה לחלוטין. נכון שעם השקתה הפכו דער אוניות הקרב למיושנות יחסית מה שגרר מרוץ חימוש, אבל עדיין לקח הרבה יותר זמן להחליף את האונות הישינות. רוב אוניות המערכה שתקפו בגליפולי ב 1915 היו מיושנות יותר – אחד הטענות של צ'רצ'יל למה מותר היה לסכן אותן. בקרב יוטלנד ב 1916 בצד הגרמני השתתפו 6 אוניות מערכה מדור מיושן יותר. וזה היה בציים המובילים של ברטניה וגרמניה.

  10. תודה רבה על התגובה המפורטת. האם היא בהקשר לפרק ספציפי?

    תודה,

    יובל

  11. האמת שהיא הייתה בהקשר לפרק א' של המלחמה הגדולה – רק עכשיו הבנתי שבטעות פרסמתי את התגובה פה…
    אופס…

  12. אחחח. נהדר. דרמטי. מותח. ומרגש. אבל לא מהסוג שמייצר דמעות, מרגש מהסוג המר והטוב. שוב תודה. שיתפתי בעמוד שלי.

  13. מרתק – תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *