9 תגובות

1. ראשית, תודה רבה על התוכניות המעשירות והמענינות.
   שאלה – האם בעקבות המרד הגדול ו/או מרד בר כוכבה, היה בעם ישראל תהליך של הפקת לקחים והכאה על חטא?
   היהדות מתנגדת להתגרות באומות העולם. אבל האם יש קישור ישיר בין הכשלונות הצבאיים לבין הגישה הזאת?

   הגב

   1. צריך לזכור שיהודי הגליל לא היו שותפים מלאים למרד והם למעשה חוו תקופה של צמיחה ופריחה לאחר ביטול הגזירות הקשות. אחרי מלחמות קשות שני הצדדים רוצים שקט יותר מכל ולדעתי כך היה. כל עוד היהודים כבדו את שלטון הרומים, וכל עוד הרומים לא הטילו גזירות קשות מדי על היהודים שני הצדדים שמחו לקבל קצת שקט. אני מפנה אותך למאמר של ד"ר דוד פלוסר באתר דעת.

      http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/bar-kocva/ploser.htm

      החלק האחרון מתייחס ישירות לשאלה שלך.

      יובל

   2. ראשית תודה על הפודקאסטים המרתקים
      לגבי היחס לתשעה באב כמדומני שיש דעות נוספות בגמרא שהבאת ובכל מקרה יש לתת למומחים בעניין שהם חכמי התורה שבעל פה להכריע בדבר והם פסקו שזו חובה- ולא מנהג- לצום ולהתאבל בתשעה באב ובצומות נוספים.

2. הרצאותיך מרתקות ביותר.
   לא הצלחנו לשמוע את חלק ב של המרד הגדול וגם לא להוריד אותו למחשב.
   תודה.
   אלקנה

   הגב

3. אתה ממש מטעה אנשים ובמיוחד שומרי דת ומסורת. אתה טוען שלפי הגמרא הצום הוא אופציונאלי, אך אם היית קורא את המשך הגמרא היית רואה שכתוב "אי הכי, ט"ב נמי? (אם כך גם ט' באב יהיה כך?) אמר רב פפא: שאני ט' באב (שונה ט' באב!) הואיל והוכפלו בו צרות, דאמר מר "בט' באב חרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר"" (מסכת ראש השנה דף יח עמוד ב') כלומר בתשעה באב אין שום היתר כלל לבטל את הצום. מלבד זאת לא פוסקים הלכות על פי קריאה בגמרא בלבד, יש לכך כללים.
   אני מאוד נהנה מן ההסכתים שלך אך לעיתים אתה קובע עובדות על סמך דברים לא מוכרחים כלל ונראה בהם רצון לשינוי תודעת המאזין על פי עולמך האישי. זו כבר לא היסטוריה אלא שכתובה. חבל.

   הגב

   1. שלום עודד,

      בתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה, דף י"ח, ע"ב:
      "דאמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא מאי דכתיב (זכריה ח, יט) כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום אמר רב פפא הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה יש גזרת המלכות צום אין גזרת המלכות ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין…"

      "…איתמר רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית רבי יוחנן וריב"ל אמרי לא בטלה מגילת תענית רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום."

      הסתמכתי על הכתוב ואמרתי בפרק כי בעבר היו ויכוחים והיו רבנים שטענו כי יש להפוך את ט' באב ליום ששון ושמחה במקום יום צום.

      יובל

   2. שלום יובל
      לא מסכים שיש לך רצון לשינוי תודעת המאזין,
      אבל בכל זאת אני חושב שבהרבה דברים הקשורים למסורת אתה טועה ומקבל את דברי האקדמיה שחסרים כל הבנה בתורת ישראל, בעצימת עיניים..
      בנושא זה אוסיף על דברי עודד שידוע המאמר מנהג ישראל תורה הוא, עם ישראל נהג בכל הדורות לצום ויש לזה תוקף הלכתי..

4. שלום יובל,

   אני מגיב על תגובתך לעיל.

   בפרק אתה מצטט את הגמרא "אמר רב פפא הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה יש גזרת המלכות צום אין גזרת המלכות ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין" ועל כך אתה מבסס את דבריך לגבי תשעה באב. אך אתה השמטת את ההמשך גם בהסכת וגם בתגובתך עכשיו. ההמשך הוא:
   "אי הכי ט"ב נמי? אמר רב פפא שאני ט' באב הואיל והוכפלו בו צרות דאמר מר בט' באב חרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר"

   זהו אותו רב פפא שציטטת ואלו הפך הדברים שאתה אומר. והם כתובים שחור על גבי לבן מייד אחר כך.

   בתגובתך לעיל הוספת ציטוט שאינו קשור כלל לתשעה באב. ביטול מגילת תענית מתייחס לימים טובים שהונהגו לפני החורבן, ויש מחלוקת אם ניתן לצום בהם אחר שנחרב. על צום תשעה באב אין מחלוקת כלל ואינו קשור לדיון.

   עודד.

   הגב

5. לגבי העניין של שריפת מחסני התבואה הגמרא ורשי בגמרא גיטין נ"א מסבירים שהסיבה היתה להכריח את המתונים לצאת ולהלחם מחוסר ברירה..
   לגבי דבריו של יוספוס שחייל שנפל לו לפיד שרף את בית המקדש כפי שאמרת זה נשמע הזוי, וברור שזה שטות, והגמרא בתענית כט אומרת שהציתו את המקדש, וזה דבר ברור במסורת היהודית..
   למרות שבדרך כלל לא שרפו מקדשים, אחרי כל המרידות והאבידןת שלהם,החליטו לשרוף את המקדש, נוסף לזה שעם ישראל אויב מושבע לתרבות הרומית מובן מאוד ששרפו את המקדש..

   הגב